חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ד - הזהב · דף נו:
והא אמר רבא כל דבר שבמדה ובמשקל ושבמנין אפי' פחות מכדי אונאה חוזר מהא שמעינן בהדיא דהא דרבא אפי' במקרקע היא ואעפ"י שרשב"ם ז"ל לא פי' כן בפר' בית כור:
שם אלא דאמר שדאי בה כדאבעי לה ואגלאי מילתא דלא שדא בי' כדבעי פירש"י ז"ל דכה"ג אונאה מקרי ולא דבר שבמנין דכיון דמילתא דאומדנא הוא ושכיח דטעו בה אינשי כאונאה דיוקרא וזולא דמי דשכיחי דטעי בה אינשי ולא כדבר שבמידה ואינו מחוור דכיון שהוא אמר לי' כן בפי' ולוקח ע"מ כן לקחה אין זה אונאה אלא מקח טעות בדבר שבמדה ולא דמי ליוקרא וזולא כלל ומדברי הרמב"ם פי"ג מהלכות מכירה נראה שמפרשה בשוכר פועל שיזרע שדיהו כדבעי לה ואגלאי חי מילתא שלא זרעה כל צרכה וכן פי' הראב"ד ז"ל ואף לפ"ז קשה שאין זה בכלל אונאה אלא שכיון שפועל זה לא השלים תנאו הפסיד שכרו ואם התנה עמו שאם יוקיר ישלם חייב להשלים ואין עליה עסק לאונאה כלל ומדברי ר"ח ז"ל נראה דלא גרסי' אגלאי מלתא דלא שדא בה כדבעי לה אלא ה"ג דאמר לי' שדאי בי' כדבעי לה מאי יש להם אונאה או לא ולפי גרסא זו יש לפרש דהכי מבעי לי' דאמר שדאי בה כדבעי לה וקושטא קאמר אלא שמכרן יותר מכדי דמיהן וה"ה דהוי מצי למימר שדאי בי' שיתא אלא מה דשכיחא לי' נקט
שם נשבעין עליהם או אין נשבעין עליהם פרש"י ז"ל כגון דאמר פסקת לזרוע עמי ו' סאין ולא זרעה אלא ה' והלה אומר ה' מחצה זרעתי ואינו מחוור דא"כ ה"ל הודאה וכפירה במטלטלין ופשיטא דנשבעין לכך פי' בתוס' הב"ע כגון דאמר לי' זרועת ו' סאין מסרתי לך מתבואה שלא השרישה והלה אומר לא מסרת לי אלא ה':