חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק א - שנים אוחזין · דף יט.
דאמרינן לה אימת מטא גיטא לידך דעת רש"י ז"ל במס' גיטין דלמ"ד יש לבעל פירות עד שעת נתינה אין זמן הגט מועיל לה כלום ולעולם אפילו היכא דלא נפל אמרינן לה אייתי ראייה אימת מטא גיטא לידך דחיישינן שמא כתב ליתן בניסן וכו' ושמעתי' דהכא הוי תיובתי' דאם איתא דבכולהו גיטי אמרינן הכי מאי קא מקשינן הכא אלא למ"ד יש לבעל פירות עד שעת נתינה מא"ל הא בכולהו גיטא אמרינן לה אייתי ראיה ולישנא דרב יהודאי גאון דכתב הכא לא סליק כוותיה דאם איתא מאי קא מקשי' מ"ש משטר חוב ודאי שניא טובא דבכולהו גיטא אמרינן אע"ג דלא ידעי' דנפל אמרי' אייתי ראיה ובשטרי חוב לא אמרינן אלא ודאי היכא דלא אמרינן בשטרי חוב ה"נ לא אמרי' בגיטין אלא היכא דלוקח תבע וכגון דמביא ראיה דנפל ומ"ה מקשינן שפיר דאי תבע בתרווייהו ליכא למיחש ואי לא תבע בתרווייהו איכא למיחש וא"ת א"כ דהיכא דלא ידעינן דנפל לא אמרינן לה אייתי סהדי ניחוש דלמא מפקא לגיטא כב"ד אחרינא דלא ידעי דנפל וגביא ביה י"ל דכל היכא דנפל ואהדרי' קלא אית ליה והיינו טעמא דגיטין הבאין ממדינת הים וכדאיתא בפרק המביא תניין גבי זמן גיטין הבאי' ממ"ה מה הועילו חכמים בתקנתן הנהו קלא אית להו ופירש"י ז"ל ואמרינן לה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידך והיינו טעמא נמי דהמשליש גט לאשתו וא"ל אל תתנהו לי אלא לאחר ג' חדשים שהוא כשר שכל שהוא ביד שליש קלא אית ליה וא"ת הא דתנן כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו ניחוש שמא כתב בניסן ולא יתן עד תשרי הא אמרינן טעמא התם בפרק ב' דגיטין דלא מקדים אינש פורעניות לנפשיה ואפילו לכתחלה סמכי' והאי טעמא נהי דהיכא דנפל חיישינן דלאו בכולהו חששא דחיישינן היכא דנפל חיישינן לכתחלה וכמו אפרש בסמוך ומיהא ודאי היכא דאותבי' בכיסיה ולא נתן עד תשרי דפסול לגרש בו דה"ל מוקדם וטריף לקוחות שלא כדין כ"כ הראב"ד ז"ל אבל הרמב"ם והרמב"ן ז"ל מכשירין דכיון דמלתא לא שכיחא היא דלא מקדים אינש פורענותא לנפשיה אפילו איקרי ועביד הכי לא מפסל ולא דמי לשט"ח שכתב ליתן בניסן ולא נתן עד תשרי שהוא פסול דהתם עביד אינש דמקדם וכתב ועוד דכיון דעיקר כתיבת שטר חוב למטרף הוא דאיכא למיחש דטרף שלא כדין ראוי הוא שיפסל אבל גט דעקרו לגירושין היא ולגירושין כשר גמור הוא משום חששא דלא שכיחא למיטרף לא פסלינן לה בגירושין:
כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה פירש"י ז"ל איזהו מתנת בריא כמתנת ש"מ דלא קנה הכל אלא לאחר מיתה כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה דגופא קני' ליה מהיום שאם רוצה למוכרו או ליתנו לאחר אינו רשאי אבל פירות לא קנה מקבל מתנה עד לאחר מיתה ול"נ דמאי קמ"ל מתניתי' היא בפרק יש נוחלין הכותב נכסיו לאחר מותו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה ועוד דלא דמיא למתנת ש"מ דבמתנת ש"מ לא קנה מחיים כלל והכא גופה קני לפי פר"ת ז"ל דלא קני כלל עד לאחר מיתה וכגון שכתוב לו בפי' מהיום תהי' קנוי' לך אם לא אחזור כי כל ימי חיי' אבל אלו כתב לי' סתמא מהיום ולאחר מיתה ודאי לא משמע הכי אלא גופא קני מהיום ופירות לאחר מיתה וכההי' דפ' יש נוחלין ואע"ג דהכ' והתם שנו סתם מהיום ולאחר מיתה יש בתלמוד כיוצא בו לשון א' נאמר על שני ענינים: