אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק א - שנים אוחזין › דף י:

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק א - שנים אוחזין · דף י:

דף י:

וכי ר' יהושע ור"ע בצד שדהו של ר"ג היו עומדים וא"ת מאי קושי' דלמא ר"ג לרווחא דמלתיה הוא דעבד שחשש, שמא במקום המשתמר הן ומאי דאפשר לתקוני תקון וי"ל דחצירו של ר"ג אעפ"י שהיא משתמרת ע"י הדרין שם אינה משתמרת לדעת' של ר' יהושע ור"ע אלא לדעתם של ר"ג ואנן לדעתו של קונה בעינן:

והרי גט דדעת אחרת וכו' וא"ת כיון דמקשינן לי' מגט לימא לי' ולטעמי' והא אפי' בחצר המשתמרת בעינן גבי גט שתהא עומדת בצד ביתה או בצד חצרה י"ל דאה"נ דבכמה דוכתי מצי למימר ולטעמי' ולא אמר ולמסקנא ניחא לכולהו:

האי חצר אתרבי משום יד ולא גרעה משליחות פרש"י ז"ל דרב אשי אפירוקא דרב פפא קאי דאמ' דעת אחרת מקני אותו שאני ות"ק חצר משום יד אתרבאי וכיון שכן מה ידה הסמוכה לה אף חצרה הסמוכה לה ומיהו אפי' אינה סמוכה לה לא גרעה משליחות הלכך גבי גט דחוב הוא לה א"א לחצרה שתקנה לה מתורת שליחות אלא מתורת יד הלכך בין משתמרת בין אינה משתמרת בעינן שתהא עומדת בצד ביתה או בצד חצירה דכיון דמידה גמרינן סמוכה לה בעינן. והכי איתא בהדיא פרק הזורק אליבא דעולא אבל לגבי מתנה דזכות הוא לו חצירו קונה לו בין משתמרת בין אינה משתמרת מתורת שליחות וא ואפי' אינו עומד בה דזכין לאדם שלא בפניו זהו תורף פירושו ורבים הקשו א"כ אפילו במציאה דליכא ד"א מקנה תקנה שזהו שאינה משתמרת אפילו אינו עומד בה מתורת שליחות דזכין לאדם שלא בפניו ונ"ל שאין זו קושיא כלל דכיון דמחמת שליחות אתינן לה לחצר אין שליחות מאי אלא במקום שדעת אחרת מקנה שהרי אתה רואה שנחלקו למעלה במגביה מציאה לחבירו אי קנה חבירו אי לא ואפילו כשעשאו חבירו שליח להגביה כאותה ששנינו במשנתינו ראה את המציאה ואמר לחבירו תנה לי דאפילו בכה"ג דאיכא מ"ד לא קנה אע"פ שהכל מודים דהיכא דדעת אחרת מקנה אותה זכין לו לאדם ע"י אחר ואפי' מ"ד נמי דאמר המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו לא מטעם שליחות הוא אומר כן אלא דוקא היכא דאיכא למימר מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה דהא מעשיר ועני דליכא מיגו קי"ל כרבנן דאמרי יתננה לעני הנמצא ראשון וטעמא דמלתא לפי שא"א לזכות חבירו מתורת שליחות אא"כ עושה שליחות של בעל הממון והיכא דליכא דעת מקנה אין כאן בעל ממון שיהא זה שלוחו הלכך במציאה חצר א"א להו לקנות מתורת שליחות ולא משום מיגו דלא שייך בה כלל וכ"ת א"כ אפילו משתמרת כל שאינו עומד בה למה הוא קונה דהא לא יד הוא וכדאי' לענין גיטין ולא שליחות נמי היא דאין כאן בעל הממון וי"ל דכל שהוא משתמרת למה שהיא זכות לו בידו הוא שאף מה שבא לידו כי ניחא ליה דלקני בחצר המשתמרת הוא נותנו ויד אריכתא היא מש"כ לענין גיטין דכיון דלא ניחא לי' דתקני, חצר המשתמרת אינה כידה שמה שהיא חובה לאדם כשהוא בידו אינו נותנו בחצר המשתמרת אדרבה מוציאו ממנה ואם תרצה לפרש דחצר המשתמרת שהיא קונה במציאה תקנת חכמים היא כי היכי דתקין לה ד' אמות וכ"ש זו שהיא בידה ממש כנ"ל נמצא פסקן של דברים דבגט בעינן עומדת בחצירה אפילו במשתמרת ובמתנה לא בעינן ואפילו באינה משתמרת אבל במציאה דליכא דעת אחרת מקנה באינה משתמרת בעינן במשתמרת לא בעינן דחצירו המשתמרת קונה לו שלא מדעתו וכ"ד הר"י יצחק בר ראובן אלברצילוני ז"ל דק"ל כרב פפא דאמר דעת אחרת מקנה אותה שאני דבתרא הוא ורב אשי נמי מתרץ אליבי' אבל הרי"ף ף ז"ל השמיט פרוק' דרב פפא מכלל דל"ס לי' דעת אחרת מקנה אותו שאני לגבי חצר שאינה משתמרת אע"ג דשאני לגבי רץ אחריהם ואין מגיעם אלא אפי' במתנה בחצר שאינה משתמרת בעינן שיהא עומד בשוה וכ"כ הרמב"ם ז"ל פ"ד הלכות זכיה ומתנה ועובדא דר"ג ל"ק דנקט כפרוקא דההוא מדרבנן דמטלטלי אגב מקרקע הקונה להם דה"נ איתא בסוגיא פ"ק דקדושין ולפ"ז נ"ל דרב אשי לאו אפירוקי אליבא דרב פפא בלחוד אתא אלא כי היכי דלא תיקשי ל גט דאפילו במשתמרת בעינן בצד ביתה ופריק רב אשי דחצר אתרבאי משום יד הלכך בגט בעינן סמוכה לה דומיא דיד ולא גרעה משליחות כלומר נקיט לה סתמא לרב פפא כדאית ליה אפילו באינה משתמרת ולדידן דוקא במשתמרת משום דס"ל דאינה משתמרת לא דמי לשליחות שהשליח משמר וזו אינה כן אבל משתמרת כשליחות היא וזכיא. במתנה מדין שליח ובמציאה לרב פפא מאותן ב' טעמי' שכתבנו למעלה ולדידן מתקנת חכמים שמשום יד א"א כיון שבמתנה אינה קונה אלא מתורת שליחות זה נ"ל לפי דרכו של הרי"ף והרמב"ם נמצא פסקי' של דברי' דבגט בעינן עומדת בצד חצרה אפי' במשתמרת ובמתנה ובמציאה במשתמרת לא בעינן באינה משתמרת בעינן:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה