חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק א - שנים אוחזין · דף טז.
פשיטא זבנה אורתא פרש"י זבנה לאחר או אורתא קודם שחזר ולקחה לאו לאוקמי קמי לוקח ראשון קא בעי דהא הדר וזבנה לה וה"נ דלאו לאוקמי קמי שני קא בעי דהא ע"כ לא קאי בהמנותא בהדי חד מנייהו וקרו לי' גזלנא:
והראב"ד ז"ל פי' זבנה אחר שלקחה מיד דבכה"ג ליכא למתלי באומדנה דלאוקמי קמי לוקח קא בעי כיון דזבנה לאלתר גילוי מילתא שלא לכך נתכוון:
ואי לא זוזי הוא דבעי איפרועי כו' כתב בחדושי הרשב"א ז"ל ומסתברא דה"ה כל היכא דאיכא טענה בליקחתה של זו כגון שהיא סמוכה לחצר זו או שהיא עדיות וכיוצא בו דכל שאפשר לתלות בדבר יד לוקח על התחתונה דלא אמרי' לאוקמי קמי לוקח קא בעי אלא כשטרחו והשתדלותו עליה מוכיח שהוא רוצה להעמידה בפני זה:
חד אמר מתנה כמכר וחד אמר מתנה כירושה ודקי"ל דמתנה כירושה דבכל דוכתא רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל כדאיתא פרק גיד הנשה ופרק כיצד צולין הילכך מוקמי' ליה בידא דגזלן דודאי דידי' הוא דהא ודאי איהו זבנה ואע"ג דתפיס להו לוקח תפיסה בקרקעות לאו כלום היא אבל הרמב"ם פסק פרק פ"ט מהל' גזלה דמתנה כמכר.
להכי טרח קמי' כי היכא דליקום בהמנותי' שמעינן דהלכה כרב אשי וא"כ אף במתנה ניחא ליה דליקם בהמנותיה:
מכדי לוקח במאי קני לה להאי ארעא כלומ' דנהי דאמרי' לעיל דמוכר זה כשחוזר ולקחה להקנותה מלוקח מכוין אפ"ה לוקח במה קני לה שהרי בשביל כוונת המוכר בלבד לא קנה אותה ומתרצי' דבההיא הנאה דלא קאמר לי' ולא מידי קא מקנה ליה כלומר דהנאה זו שהוא מחזיקו בנאמן וסומך עליו חשובה היא בעיניו ומקנה אותה לו בה כאילו נותן לו דמים כדאמרינן בקדושין דנתינה באדם חשוב מקודשת דבההיא הנאה דמקבל מני' מתנה גמרה ומקנה נפשה והא דאמרינן תהא במאמינו לאו דוקא שיאמר לו בפי' אלא סתמא כפירוש:
מתיב רב ששת מה שאירש מאבא מכור לך כו' פירש"י דממה שאירש מאבא מותיב אמאי לא אמר כלום וק' דהא אמרינן לעיל דירושה ממילא היא וכ"ע לא פליגי דלא קנה משום דליכא הוכח' וי"ל דכיון דאמר לי' מה שאירש מאבא מכור לך בפירוש כמאן דאיכא הוכח' דמי והל"ל דכשהוא ירשה מקנה לו בההיא הנאה:
התססמכא דעתיה כו' פירש הרשב"א ז"ל התם דלא הכיר בה סמכא דעתי' והיינו טעמא דהכא קי"ל דקנה לוקח כדפשיט לי' רב לשמואל וקבל מני' ובשדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנוי' לך מעכשיו לא קנה לוקח דהתם נמי כיון דהכיר בה לא סמכא דעתיה ולא פירש"י כן
סיפא משום כבוד אביו כלומר לקנות לו תכריכי' וצרכי קבורה והכי איתא בירושלמי ופרשו הגאונים ז"ל דדוקא בשאין לאביו תכריכין הל"ה אין כאין כבוד אביו ודוקא בכדי שיקנה לו תכריכין הא יתר מכן לא ומיהו אי לא משכח לזבני כשיעור מצומצם מוכר עד כדי שיעור שימצא וכ"ז הוי בכלל כבוד אביו:
ומשום כדי חייו פי' רבינו האיי גאון ז"ל כדי חיי יום וי"א דכיון דמשום כדי חייו תיקן רבנן מוכר אפי' לכמה ימים וראיי' לדבר מפעוטות שמקחן מקח וממכרן ממכר משו' כדי חייו ואפ"ה אמרינן בפרק הנזקין דמתנתו מתנה אחת מרובה אחת מעוטת אחת מתנת בריא ואחת מתנת ש"מ דכיון דתיקון רבנן לא פליג ואינה ראיי' דשאני תקנה דפעוטות דלאחשבינהו תקון להו רבנן כי היכא דלעבדו להו אינשי מיליהו אבל הכא דלאו משום האי טעמא הוא דוקא כדי חיי יום כדברי הגאוני' ז"ל: