חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק א - שנים אוחזין · דף ח:
אי איכא למימר דלא קני רכוב הוא דאי"ל פי' דמנהיג ליכא למימר דמשיכה גמורה היא וא"ת היכי פשיט לי' דמשיכה בבהמה ליכא למימר דלא קני דהא איכא מ"ד בקידושין בהמה גסה אינה נקנית אלא בהגבהה ותנן נמי בהמה גסה נקנית במסירה ופירש"י במסירה ולא במשיכה י"ל דהכי קאמר כיון דחד מנייהו קני מכלל דפשיטא לי' דמשיכה קנה דרכוב נמי ליכא למימר קניא אלא כיון שבהמה מרגשת שאדם רכוב עליה אזלא מחמת' והויא לה כמשיכה וכיון דפשיטא לי' דמשיכה קנה מנהיג ליכא למימר דלא קני דהא משיכה גמורה היא:
אלא רכוב במקום מנהיג מאי פי' פשיטא לן דרכוב ומנהיג כ"א וא' באפי נפשיה קני אלא דקא מבעיא לן כי איתנהו תרווייהו הי מינייהו עדיף מי אמרי' דרכוב עדיף דכיון דאזלא מחמתי' מנהיג הוא ועדיף מיני' דקא תפיס בי' או דלמא אע"ג דרכוב באנפי נפשי' קני התם היינו טעמי' דאזלא מחמתי' ולא מחמת אחר אבל היכא דאיכא מנהיג בהדי' לא אזלא מכח רכוב כלל אלא מכח מנהיג לחוד וא"ת למאי דס"ל השתא דחד קני וחד לא קני היכי מפרשי' מתני' דקתני או שהי' אחד רכוב וא' מנהיג וקתני יחלוקו י"ל דס"ל דהאי דפלגי לה לאו משום דתרווייהו בהדי הדדי קנאוה זה ברכיבה וזה בהנהגה דבכה"ג ודאי איכא חד מניהו דלא קני אלא משום דרכוב אומר כולה שלי שאני רכבתי בה תחילה ואח"כ בא מנהיג ומנהיג אומר אני נהגתי תחילה ואח"כ בא רוכב וכיון שלפי טענת כ"א וא' כולה שלו ואנו רואי' כ"א וא' מחזיק בדבר שיש בו כדי לקנותה חולקי' דאפשר דליכא ודאי רמאי דשמא תרווייהו בהדי הדדי אגביה':
ומדאפיך ותני שמואל וכו' ש"מ וכו'. פי' דאי אמרת רוכב קני שמפני שהבהמה הולכה מכוחו הו"ל כמשיכה אף ביושב בקרון הו"ל לחיובי' שאף כשהבהמה מרגשת שהקרון טעון הולכות ביותר אלא לאו ש"מ דאע"ג דהכי הוא גרמא בעלמא הוי ולא הוי כמושך וא"ת ולמאי דפשיט השתא דרוכב לחודי' ל"ק אלמא כי אמר שמואל ברוכב ומנהיג דחד מנייהו ל"ק בכל חד וחד באנפי' נפשי' אמרה וכיון שכן הדרה קושי' לדוכתי' מאי קא מסתפק לי' לרב יהודה דאי איכא למימר דחד מנייהו גרידא לא קנו רכוב הוא דאיכא למימר וי"ל דודאי שמואל ברכוב במקום מנהיג אמרה דרכוב לא קנה וה"ה דברכוב לחודא נמי הוה אמר הכי כדפשטי' אלא דע"י מעשה דרכוב ומנהיג אמרה א"נ עלה דמתני' הוה קאי ור"י הוא דלא קאי אדעתי' דרבי' ומסתפקא לי' בהי מינייהו אמר דקתני דדלמא ס"ל לרבי' דבכל אחד ואחד מינייהו באפי נפשי' קני והיכא דאיתנהו לתרווייהו בהדי אהדדי איכא לספוקי הי מינייהו עדיף:
מאן מסר לי' דלקני לאו למימרא דמחבירו בעי' דלמסר לי' מיד ליד אלא כל דא"ל לך חזק וקני דאזיל ותפיס במסיר' קני כדאיתא פ' הספינה דאמרי' התם אי דא"ל לך חזק וקני ה"נ הב"ע דא"ל לך ומשוך וקני והכא ה"ק מחבירו קני דהא מסר לי' מדעתו וא"ל קני וזה שלא כדעת קצת מפרשים שדקדקו מכאן שצריך למסור לו מיד ליד וליתא:
מני אילימא ר"מ השתא יושב קני כו' וא"ת מאי קמ"ל לעולם ר"מ הוא וקמ"ל דרכוב במקום מנהיג קני אלא משום שכיון שלדברי כ"א וא' כלה שלו וליכא ודאי רמאי וכדפרשי' לעיל בשמעתין פלגי לה בנייהו הלכך לא שמעי' ממתני' אלא דרכוב לחודי' קני דאי לא קני למה נוטל חלק בה והרי אין תפיסת' מוכחת עליו שקנאה כלל ולא שמעי' אלא דרכוב קני ולר"מ לא אצטריך דהשתא רוכב קני יושב מבעי' אלא לאו רבנן: