חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק כד - מי שהחשיך · דף קנו.
ושוין שבוחשין את השתית. פירוש שמערבין את השתית שהוא קמח מתבואה שנתיבשה כשהיא קלוי' בתנור והוא קמח של קלי ומערבין אותה בתנור וגם מים קצת ואפי' מאן דאסר לגבל את הקלי מודה בהא דמיירי ברכה הרבה דאין זו לישה והיינו דנקט לישנא דבוחשין ולא אמר גובלין:
דקא גביל וספי לחורי. כלומר גביל מורסן ע"י שינוי ומהלקט לי' למקום שאינה יכולה להחזיר בטש בי'. הכהו ברגלו:
גובלין ולא ספין. גובלין ע"י שינוי ולא ספין למקום שאינה יכולה להחזיר, ודלא לקיט בלישני' מהלקיטין. כלומר עגל קטן שאינו מלומד לאכול מהלקיטין אותו במקום שיכולין להחזיר ואע"ג דהוא אינו יכול להחזירו מרוב קטנותו מ"מ כיון שהוא במקום שהגדולים יכולין להחזיר לית לן בה:
חדא קמי חדא תרתי קמי תרתי שפיר דמי. פי' מדה אחת שרגילין לתת לפני בהמה בחול מותר לגבל בשינוי ולתת לפני' בשבת כמדתה בחול, וכך תרתי האוכלות בחול באבוס אחד מותר נמי לגבל ולתת לשניהם, אבל תלתא קמי תרתי שיגבל לשנים כשיעור שלשה אסור וכ"ש תרתי קמי חדא דכיון דבחול לא יהיב להו כי האי הוי טירחא דלא צריך:
עולא אמר אפי' כור אפי' כוריים.. פי' כיון דמשני ועוד דמורסן לאו בר גיבול הוא אפי' כור אפי' כוריים שרי: