חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק כד - מי שהחשיך · דף קנג.
הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלין. פי' כגון סנדליו ומלבושיו וכיוצא בהן ושאינן ניטלין כגון כלים שמלאכתן לאיסור מתיר החבלים וכו':
גמרא
מאי טעמא. שרו לי' רבנן למיהב כיסו לכותי דהא שלוחו של אדם כמותו:
אמר רבא דוקא כיסו אבל מציאה לא פי' אבל מציאה לא לכותי וכ"ש לחמור וכ"ש לחרש שוטה וקטן וכ"ש פחות פחות מד' אמות דכל חד וחד חמיר מחברי' כדמוכח בשמעתין. אבל הרמב"ם ז"ל פי' אבל מציאה לא לכותי ולא לחמור ולא לחרש שוטה וקטן אלא יוליכנה פחות פחות מד' אמות, והוא תימה דודאי חמירא היא הבאת ד' אמות מהני דאמרן כדמוכח בשמעתין והושג מזה בימיו מחכמי לוניל ז"ל. והשיב להם מי שיחלוק בדבר יחלוק ומי שיודה יודה כי כך יראה לי דרבא לא חילק בין כיס למציאה אלא ליתן לכותי או לחמור וחרש שוטה וקטן אבל בהבאת ד' אמות יותר הקיל רבא במציאה מכיס והוי טעמא משום דמציאה כל היכא דלא אתאי לידי' ליכא למיחש דלמא אתי לאתויי ד"א בר"ה משום דעדיין אין דעתו עלי' ולא חשיבא לי' כאלו דידי' ומשום הכי לא ימהר לבוא אבל כיס דהוי דידי' וקים לי' לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו איכא למיחש שמא יהא נחפז ואתי לאיתויי ד' אמות בר"ה והילכך התירו לו ליתנה לכותי או לחמור או לחרש שוטה וקטן מלאיתויי ד' אמות בר"ה וכטעמא דאמרן אבל במציאה לא התירו ליתנה לכותי או לחמור או לחרש שוטה וקטן משום דמיפרסמא מילתא טפי מלאיתויי ד' אמות ברה"ר ע"כ תשובת הרב ז"ל, ועם כל זה אין טעמו נכון דהא ודאי הבאת פחות פחו' מד' אמות בר"ה קרוב הוא לבוא לידי איסורא דאוריית' דהא לא רצו לגלותה מנתינה לכותי או לבהמה או לחרש שוטה וקטן: