חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק כג - שואל · דף קמח:
גמ'
לא ליתב אפומא דלחיא ומיגנדר ומתיא להו. כן היא גירסת הספרים ואינה נכונה דאי מיגנדר ומתיאן להו הא קא עבדן איסורא דאורייתא ומאי האי דאמרי' וה"מ בדרבנן אבל בדאורייתא לא. ורש"י ז"ל לא גריס ליה, ובמס' י"ט פרק משילין הארכתי יותר בס"ד:
בשבת הוא דאסור. פי' לומר אשה לחבירחה הלויני ככרות אבל בחול שפיר דמי אע"ג דלשון הלואה לזמן מרובה ולא חיישי' שמא יוקרו הככרות בתוך זמן זה לימא מתני' דלא כהלל דתנן וכו':
לא ניתנה ליתבע דאי ניתנה ליתבע אתי למכתב פי' אבל השתא דלא ניתנה ליתבע מייאש נפשי' מיני' ולא אתי למכתב דכמתנה חשיבא ליה:
ואתי לאימנועי משמחת י"ט. שזה לא ירצה להשאילו דמסתפי שמא לא ירצה שואל לפורעו מעצמו:
לא בעינא דאיקום בדינא ודיינא. אינו רוצה המלוה להאמין ביד הלוה בלא המשכון שמא יכפור בו ויצטרך להביא ראיה ולבא לב"ד ולברור דיין להוציא מידו ושמא אין בידו ראיה ויפסיד:
השוחט את הפרה וחילקה ללוקחים כדרך שעושין הקצבים שלנו והיא בר"ה שמתחלת שנה שמינית והיא מוצאי שביעית, אם הי' חדש מעובר כלומר שבאו העדים כיום מן המנחה ולמעלה שנוהגין היום קודש ולמחר קדש מתקנת ריב"ז ואע"ג דנוהגין קדושה ביום ל' חול הוא והוא משנה שעברה ונמצא דחדש אלול מעובר דעיקר קדושת י"ט ביום ל"א הוא למנות לחדשים ולמועדים וכיון שכן נמצא הלואה זו שעשו ביום ראשון של ראש השנה שהיתה בסוף שביעית ושביעית משמטת בסופה, ואם חילקה ביום שני של ראש השנה אינו משמט דהא מוצאי שביעית היא ומדקאמר ואם הי' חדש מעובר משמט יש ראי' לפרש"י ז"ל דהשאלה אין לה זמן אלא כל אימת דבעי מצי תבע דאי יש לה זמן אמאי משמט דהא לא קרי' בי' לא יגוש כדאמרי' פ"ק דמס' מכות המלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו משום דלא קרינן בי' לא יגוש:
מכלל דרישא אי יהיב ליה לא שקיל. כלומר אי יהיב ליה לוה לא שקיל מלוה והא אין שביעית משמטת אלא שאין מכריחו מלוה ללוה לפורעו אבל אם חפץ לוה לפורעו ושלא ישמיט רשות הוא ביד המלוה לקבל מן הלוה:
מתני'
ואת פרפרותיו מפיו. כלומר כך וכך קערות וככרות אני צריך להם: