חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק כב - חבית שנשברה · דף קמז.
המנער טליתו בשבת חייב חטאת י"מ אם נדבק בו טינוף ומנערו חייב משום מכבס ואסיקנא בחדתי ואוכמי דטינוף מועט מקלקל מראיתן, וי"מ שמנערו להסיר הקסמין שעליו וכדרך החייטין שמנערין להסיר הקסמין אחר תפירתן וחייב משום מכה בפטיש שהוא גמר מלאכת החייטין:
והוא דקפיד עליהן. כלומר אפי' חדתי ואוכמי לא מיתסר אלא אם כן קפיד עלייהו שלא ללובשם עד שינערם:
חזא דאיכא טלא עילוי'. פי' הר' יהונתן ז"ל דבר מיאוס ורש"י ז"ל פי' טל ממש ואיכא משום מכבס:
הוה קא מיחסם למיתבה ניהלי' כלומר הי' מתיירא וכמוהו חזיא דהוה קא מיחסם:
אמר לפניו ר' יהושע וכו' בזו לא חייב ר' מאיר חטאת. נראה לי פירושא דבלשון תימה קאמר לי' וכי בזו לא חייב ר' מאיר חטאת הא ודאי מחייב הוא ר' מאיר חטאת דלאו דרך מלבוש הוא אלא דרך משוי ואמר לו ר' עד כאן דקדק ר' מאיר לחייב בדבר הנראה שהוא מותר והודה בענין ושלשל טליתו:
הרוחץ דיעבד אין לכתחלה לא. פי' הרי"ף ז"ל דמי מערה היינו חמי טברי' וחמי טברי' מותר לכתחלה ומי מערה לא לפי שהיא מקורה ונפיש הבלא ואתי לידי זיעה, וי"מ דמי מערה היינו חמין שהוחמו ע"י אדם מע"ש ואסרו אטו חמין שהוחמו בשבת: