חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק יט - ר' אליעזר דמילה · דף קלה.
אבל אמו שוחה עליו ומניקתו מפני הסכנה. כלומר בשביל חולי אמו מחמת חלב שבדדי' שמצער לה רוב החלב ואיכא סכנה לה:
אהדרי' אתליסר מהולאי. פי' והם לא רצו בשבת עבד איהו גופי' ושוויי' כרות שפכה:
תיתי לי' דעברי אדרב. כלומר דפסק כת"ק דאין צריך להטיף ואקשי לי' רב נחמן ועל דשמואל דפסק כר' שמעון בן אלעזר נמי עבר דאלו לר' שמעון דאמר דלב"ה צריך להטיף בחול דוקא ולא בשבת. ומכאן נראה לי ראי' לפסוק הלכה כרבה דהא רב נחמן נמי סבירא לי' דהא דר' שמעון בן אלעזר בחול דוקא ולא בשבת דספק ערלה כבושה היא ודלא כרב יוסף דמוקי לה בשבת כנ"ל. אלא דהא איכא רב אדא דקאי כר' יוסף ומ"מ כרב נחמן קיימא לן:
ה"ג רש"י ז"ל אמר רב יוסף מנא אמינא לה וכו' לאו מכלל דת"ק סבר דברי הכל מחללין ודילמא ת"ק סבר דברי הכל אין מחללין א"כ ר' אלעזר הקפר טעמא דב"ש אתא לאשמועינן דילמא ה"ק לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה. כלומר דמדאמר ר' אלעזר הקפר דפלוגתייהו דב"ש וב"ה הוא בשבת דלב"ה אין מחללין מכלל דלר' שמעון בן אלעזר דהוא ת"ק דידי' סבר דלא נחלקו בדבר זה דאפי' לב"ה מחללין עליו את השבת דלכולהו ודאי ערלה כבושה היא ואנא דאמרי כותי' ודחי' דילמא ת"ק דהיינו ר' שמעון בן אלעזר סבר דאפי' לב"ש אין מחללין וכ"ש לב"ה דלכולהו ספק ערלה כבושה היא ומשום ספק הוא דמצריכי להטיף בחול ולא בשבת ואתא ר' אליעזר הקפר ופליג עלי' ואמר דלב"ש מיהא מחללין עלי' את השבת דלדידהו ודאי ערלה כבושה היא ולב"ה ספק ערלה כבושה היא ואין מחללין ובהא פליגי ואקשי' לי' רב יוסף א"כ ר' אליעזר הקפר טעמא דב"ש אתא לאשמועינן ודחי לי' רבה דדילמא ה"ק לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה דהיינו הטפה דלכ"ע בחול צריכא ולאפוקי מת"ק דר' שמעון בן אליעזר דאמר דלב"ה אפי' בחול אינה צריכה הטפה וכיון דאשמעי' ר' אליעזר דינא דהטפה. אגב אורחי' אשמעי' במאי הואי פלוגתייהו. ורב יוסף ס"ל דלת"ק דאמר לב"ש צריך להטיף ולב"ה אין צריך להטיף בין בחול בין בשבת פליגי דלב"ש צריך להטיף בין בחול בין בשבת דלדידהו ודאי ערלה כבושה היא ולב"ה אין צריך אפי' בחול דודאי מהול הוא ואין כאן ספק ערלה כלל ואתא ר' שמעון בן אלעזר ופליג דלכולי עלמא ודאי ערלה כבושה היא ואפי' לב"ה צריך להטיף ומחללין עלי' את השבת והיינו סתם לישנא דצריך ור' אליעזר הקפר פליג את"ק ואר' שמעון בן אלעזר. כנ"ל לפרש לפי גירסת רש"י ז"ל. ור' אדא בר אהבה נמי הכין מפרש לה לברייתא מעיקרא כרב יוסף והיינו דמהלי' לההוא ינוקא דידי' והיינו דאמר תיתי לי דעברי אדרב ולא אמר תיתי לי' דעברי אדשמואל דפסק כר' שמעון בן אלעזר משום דרב אדא ס"ל דלר' שמעון בן אלעזר ודאי ערלה כבושה היא ומחללין עליה את השבת כדפרקי' לעיל, ומיהו מחזי דהדר בי' מדאמר תיתי לי דעברי אדרב כנ"ל.
אמר ר' אסי כל שאמו טמאה לידה. כלומר ישראלית שילדה דרך בית הרחם שיש לה טומאת לידה. אי נמי כותית שנתגיירה קודם שילדה שהיא כישראלית גמורה ויש לה טומאת לידה: