אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק יט - ר' אליעזר דמילה › דף קלג.

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק יט - ר' אליעזר דמילה · דף קלג.

דף קלב:

ר' יהונתן אמר אינו צריך שבת חמורה וכו'. ור' יאשי' סבר דצרעת חמורה שדוחה העבודה דאם איתא דעבודה חמורה מצרעת כיון דחמירא כולי האי דשבת דחיא בנגעים טהורים מיהת הי' לו לקוץ דס"ל לר' יאשי' דלא שייך טעמי' דרב אסי בהא אלא דאפי' בכי האי גונא היתה ראוי' לידחות כיון דחמירא כולי האי דדחיא שבת:

איכא דמתני להא דאביי וכו' מודה ר' שמעון בפסיק רישי' וכו'. כלומר והכא כשמתעסק בסיב שע"ג רגלו וכן במוט שע"ג כתפו אי אפשר שלא יקוץ הבהרת והוה לי' פסיק רישי'. וקשיא לי דאי פסיק רישי' הוא מאי לישנא דאם עברה עברה, ואפשר דה"ק ואפי' עברה הבהרת בכך דאי אפשר שלא תעבור עברה כלומר אין בכך איסור דדבר שאין מתכוין הוא כנ"ל:

ואביי אליבא דר' שמעון וכו'. כלומר אביי דאמר לעיל דלא נצרכא אלא לר' יהודה אבל לר' שמעון בלאו קרא שרי האי בשר מאי עביד לי'. ופי' הרא"ה ז"ל דללישנא קמא הוא דקא מקשי' דללישנא בתרא לא קשיא כלל דאיכא למימר דכיון דאינו קוצץ בידו ממש אלא שמתעסק בסיב שברגלו ובמוט שע"ג כתפו בכי הא שרי ר' שמעון אע"פ שמתעסק הוא אצל טהרת הנגע אבל במילה שעושה בידיו ממש אפי' לר' שמעון אסור אי לאו דכתיב בשר:

ואי איכא אחר ליעביד אחר דא"ר שמעון בן לקיש וכו'. פי' הרא"ה ז"ל דלדידן לא קשיא מדריש לקיש דאפשר דהכא שרי רחמנא אפי' באפשר לקיים שניהם כדאשכחן ציצית בכלאים אלא טעמא דקרא הוא דקשיא לן ולומר למה התירה תורה איסור זה שתעשה מילה זו ע"י אבי הבן שמתכוין לקוץ בהרת בנו תיעשה ע"י אחר ונמצא שניהם מתקיימין דלא דמי לציצית בכלאים דהתירה התורה אע"ג דאפשר לקיומי למצות ציצית בלא כלאים דהתם כל ציצית התירה תורה ציצית של כל דבר אבל כאן מילה בחד גונא מתעבדא ע"י אחר כע"י האב ובחד טכסיסא לגמרי. ופריק דליכא אחר דבהא אפי' לר' שמעון נצרכה בשר:

יום טוב אינה דוחה וכו'. כלומר אין מילה דוחה י"ט אלא מילה בזמנה:

בא הכתוב ליתן לו בוקר שני לשריפתו. פירוש דקס"ד השתא די"ט לא תעשה גרידא הוא ושריפת קדשים עשה והי' ראוי לידחות לא תעשה אלא דמשום דאין קבוע להם זמן אמרה תורה שלא ידחו י"ט וממנה אתה דן למילה שלא בזמנה דכיון דאין קבוע לה זמן שלא תדחה י"ט:

ולא עולת חול בי"ט. פירש"י ז"ל ומילה שלא בזמנה נמי כעולת חול בי"ט דמי:

וצריכא דאי אשמעי' גבי מילה וכו'. פירש"י ז"ל וצריכא למימר בתרוייהו דהלכה כר' עקיבא ויפה פי' דלרב יהודה הוא דעבדי' צריכותא ולא מדר' עקיבא ולומר אמאי פליג אדר' אליעזר בכמה דוכתי דהא במס' מנחות פרק שתי הלחם גבי חביתי כהן גדול דמכשיריהן אינן דוחין לר' עקיבא ופליג אדר' אליעזר ולא מצרכי' לה כלל כי הכא דאמרי' וצריכא והוה לן לאיתויי הכא. וליכא לאקשויי אמאי פסק רב יהודה הלכה כר' עקיבא בהא דפסח דהא הלכתא למשיחא היא, משום דאמרי' בסנהדרין פרק ד' מיתות דרוש וקבל שכר:

מתני'

לא התקין מערב שבת כורך על אצבעו ומביא ואפי' מחצר אחרת. פי' הר' יהונתן ז"ל דלפני מילה מיירי דאי לאחר מילה ונאבד מהם אפי' מרשות הרבים שרי בשינוי מיהא כי הא דאמרי' בפירקין דלעיל ואם היתה צריכה לשמן חבירתה מביאה דרך שערה אבל השתא דמיירי לפני מילה דוקא מחצר אבל לא מרשות הרבים דלא עדיף האי חלוק מאיזמל דאסור להביאו מרשות הרבים. אבל הרא"ה ז"ל פי' דלאחר מילה מיירי דאלו לפני מילה אפי' מן החצר אסור לפי שאין מכשירי מילה דוחין שבות אלא שבות דשבות. ואף על פי שלא התקין מבערב אין לו לעכב המילה בכך לפי שאין מעכבין המילה אלא במכשירין שלפני' לפי שמילה זו עכשיו אינה ראוי' ודחוי' היא מאילי' אבל כל זמן שהיא ראוי' לעשות עושין אותה שאסור לו לשהותה ואחר שנעשית הרי היא סכנה ועושין לה כל צרכי' כפיקוח נפש והיכא דלא אפשר לסמרטוט מחצר אחרת מביא דרך רשות הרבים דהא שבות ומלאכה שוין הן בדבר זה כיון שיש בה פיקוח נפש:

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה