חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק יח - מפנין · דף קכט:
משום דקיימא ליה מאדים בזוויא. פירש"י ז"ל שהם שבעה מזלות שמשמשין סדר השעות וסימנן שצ"ם חנכ"ל וחוזרין חלילה ואחד מהם שהוא מאדים ממונה על החרב והדבר וכל הפורעניות וכשנופל מאדים בשעה שהיא זוגות הוא קשה יותר לפי שהזוגות קשין ושדים שולטין בו ונמצא שהפורעניות יותר מוכן וביום שלישי נופל מאדים בשעה שהיא זוגות והוא בשעה שמינית שהרי ביום רביעי לבריאת עולם שנתלו בו המאורות והמזלות שעה ראשונה של רביעי בשבת שימש שבתאי ובשעה שני' צדק ואחריו מאדים ואחריו חמה ואחריו נוגה ואחריו כוכב ואחריו לבנה ונמצאו ז' מזלות לשבעה השעות וחוזרין חלילה לעולם ולפי זה הסדר לעולם סימני המזלות המשמשין בתחלת לילי השבוע כ' צ' נ' ש' ח' ס' מוצאי שבת שעה ראשונה שלו כוכב תחלת ליל שני צדק וכן בזה הסדר. וכן נמי סימני תחלת ימי השבוע הם ח' ל' ס' כ' צ' נ' ש' שעה ראשונה של אחד בשבת חמה ושל שני בשבת לבנה ושל שלישי בשבת מאדים וכן בזה הסדר. וקשיא לי א"כ בשני ובחמישי נמי נופל מאדים בזוגות. בשני בשעה רביעית ובחמישי בשעה שנית וא"כ למה לי' זכות אבות תיפוק לי משום מאדים. ויש לי לומר דעדיפא מיני' שני לי', אי נמי דאכתי לא אסיק אדעתי' טעמא דמאדים ולמסקנא כולהו נמי משום מאדים כנ"ל. ואכתי קשיא לי דברביעי נמי איכא מאדים בזוגות בשעה אחרונה של יום וכי תימא דכיון שאין דרך להקיז בשעה אחרונה של יום לא מזיק, הא ליתא דאם נופל מאדים בזוגות לאו דוקא באותה שעה מזיק ותו לא אלא כולי יומא מזיק דאי לא בתלתא נמי יקיז קודם שמינית או לאחר שמינית. וי"ל בזה דשעה אחרונה של יום הוי כלילה ולא מזיק כנ"ל ועדיין צריך לי עיון:
כיון דדשו בה רבים שומר פתאים ד' כלומר שהורגלו רבים להקיז דם במעלי שבתא מחמת דוחקן שיהו קרובין לסעודת שבת שהיו אוכלין בו דגים לעונג שבת לפי שהדגים יפים להקזה כדאמרי' שני לדם דג אבל שאר ימים אין אוכלין דגים אלא העשירין:
שפמי בלא כלום. פי' הגאון כך הי' דרכן שאין נוטלין שכר על גילוח השפה אלא על הראש והיו מגלחין מאה ראשים בזוז אחד וכן מאה קרני בזוז שהוא קרן של זכוכית אלמחגמ"ה לשון ערבי והוא ריבדא דכוסילתא שאנו קורין בינטוש"ש בלעז ובמאה קרן זוז אחד. ויום שהי' האומן מגלח השפמות ואינו נוטל שכר הולך לביתו ריקן ועל כן הי' למשל כל מי שהי' יגע ולא עלה בידו שכר קורא אותו יום יומא דשפמי וכן הדין בתלמידים שתשש כחם יום אחד והם יגעים ועיפים ואינן יכולין להתעסק בגרסתן קורין יומא דשפמי כלומר יום שלא עלה בידם כלום כיום שמגלחין השפמות שלא עלה בידיו דבר. ומיפנרי הוא מלשון ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבור וכו' (שמואל א' ל' י'):
סליק פרק מפנין