חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק יח - מפנין · דף קכח:
לא אפשר בפרנסה. פי' שאפי' ישליך שם כל מזונות שבעולם לא תוכל לחיות מפני צער המים:
צער בעלי חיים דאורייתא. דדרשינן לי' מדכתיב חמור שונאך דאין מצוה זו אלא על צער הבהמה ולא מחמת צער בעל הבהמה. וא"ת מאי שנא דהכא חיישי' לבטול כלי מהיכנו ואלו במתני' תנן כופין את הסל לפני האפרוחין וכו' ולא חיישי' לביטול כלי מהיכנו. פי' רבי' יהונתן ז"ל דמתני' דלא קיימו האפרוחין על הכלי אלא לפי שעה ויכול להשתמש ממנו לא שייך ביטול כלי מהיכנו אבל הכא אפשר שכל היום תעמוד הבהמה עליהם. וטעם ביטול כלי מהיכנו הוי משום דמיחזי כמוסיף אבנין שאינו יכול ליטול הכלי משם ונמצא כמחברו עם הקרקע. וי"מ דהכא אפי' תעלה הבהמה איכא ביטול כלי מהיכנו משום דמיתוסחן מני במיא ומסתמא לכולי יומא לא חזי לאשתמושי בהו והוא הנכון:
דוחין אין. בידים יכול לדחותה עד שתכנס אבל מדדין לאוחזה בכנפי' לא אע"פ שרגליה נוגעין בארץ:
והאשה מדדה את בנה וכו'. והלכתא כר' יהודה דמתני' דאסר בגורר דאפי' ת"ק דידיה אית ליה הכין משום דקי"ל כל מקום ששנה ר' יהודה אימתי ובד"א אינו אלא לפרש דברי חכמים:
מתני'
וקושרין את הטבור. פי' דאחר שנקשר ליכא כל כך סכנה ואין חותכין הנשאר עד לאחר השבת ור' יוסי סבר דחותכין דאכתי איכא סכנה אם ישאר שם אותו המותר ויכרך ביד האשה ותמשכנו ויסתכן גמרא.
אין סחיטה בשער. וא"ת א"כ אפי' בדאיכא ספק בידה תביא בשערה דטפי שינוי איכא בשערה מבידה. וי"מ דה"ק מביאה אף בשערה כלומר אם אינו ספק ביד תביא בידה. ובשערה ואכתי לא ניחא לי דהוה ליה למימר אם אינו ספק בשערה מביאה בידה כלומר אף בידה. ויש מי שפי' דאף על גב דאין סחיטה בשער מ"מ כשסוחטת השמן משערה מיחזי כסחיטה ובדין הוא דנגזור אטו סחיטה דעלמא אלא דמשום פקוח נפש התירו והילכך היכא דספק בידה לא שרי' בשערה אטו הא דסחיטה וזה נכון:
רב אשי אמר אפי' תימא יש סחיטה בשער וכו'. וכתב הרא"ה ז"ל דרב אשי לרוחא דמלתא קאמר אבל ודאי בעיקר דינא הכי ס"ל דאין סחיטה בשער וראי' לדבר מדשרי' טבילה בשבת עכ"ל. כלומר שרי' טבילה ולא חיישי' לסחיטת שערה. ומיהו אינה ראיה דלא דמי מים לשמן דשמן אחר שהוא עב ונדבק בשער אפשר שיש בו סחיטה:
מביאה לה בכלי דרך שערה דכל מה דאפשר לשנויי משנינן ומיהו דוקא בדליכא עכוב לחולה כלל אבל אי איכא עיכוב לא משני' וכן כתב הר' יהונתן ז"ל ואם אינו נעשה בזריזות בשינוי כמו בלא שינוי מצוה לעשות בלא שינוי ולמהר הדבר בכל כחו ע"כ. והיכא שחלה בענין שישראל יכול לחלל עליו את השבת אפי' יכול לעשות ע"י כותי נראין הדברים שיעשה ע"י ישראל ולא ע"י כותי מדאמרי' אין עושין דברים הללו לא ע"י נשים ולא ע"י קטנים מפני שהן מצטרפין לדעת אחרת כלומר דסבורין שהדברים אסורין להם ונותנין להם לעשות לפי שהן נשים וקטנים ואתו לאיכשולי דכותה בכותי נמי אתו לאיכשולי דלא חמירו להו פקוח נפש: