אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק יז -כל הכלים › דף קכו:

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק יז -כל הכלים · דף קכו:

דף קכו.

והוא שיש תורת כלי עליהן ואע"ג דלעיל פריש ר' אסי מילתי' דר' יוחנן דאמר הצריכן ר' מעשה דבשפשוף סגי ולא בעי תורת כלי, נראה לי דר' יוחנן אליבא דר' קאמר דלא בעי תורת כלי ורב אסי לפרושי דברי ר' יוחנן אתא אבל ר' יוחנן גופי' בעי תורת כלי. אבל הרמב"ן ז"ל נשמר מזה ופי' דכי בעי' תורת כלי היינו להתיר בחדא התקנה לכל השבתות ובהא הוא דבעי' תורת כלי אבל באבן שעל פי החבית דלא שרי בההוא הכנה אלא למחרתו דהיינו לאותה שבת בלבד אע"ג דליכא תורת כלי סגי בה תקנה זו והיינו נמי הא דנדבך של אבנים דודאי לא הי' ר' קובע דירתו שם אלא ישיבה דלפי שעה היתה ולאותה שבת והילכך לא בעי' תורת כלי, והא דאקשי' לר' יוחנן מהא דחריות של דקל משום דמסתמא הוא בא להכשירן לעשותן כלים גמורים להתירן לכל השבתות וא"כ הי' בדין דליבעי בהן תורת כלי. ולענין פסק הלכה קי"ל כר' אבא וגדולה ממנה כרב אסי דבפרק במה טומנין דלא בעי אלא ישיבה גרידא נעל בו או פקק בו בהא סגי ואע"פ שלא התקינו ומיהו דוקא אליבא דר' יוחנן דבעי צורת כלי כלומר שיש בקנה זה ובנגר הנגרר ובפקק החלון צורת כלי לענינם ששיפה אותם ותיקנם דנראה ודאי שהן עשויין לכך ולהשתמש בהם ומיהו לא חזו אלא לההוא מילתא בלחוד ודלא כפירש"י ז"ל שפי' גבי הא דקנה, אבל מידי דהוי בנפשי' בלאו הכי כלי גמור בלא התקנה כלל סגי והיינו הא דתנן פקקו את המאור בטפיח משום דטפיח בלאו הכי הוה כלי גמור בנפשי' ואע"ג דבעירובין פסקי' בנגר הלכה כר' יהודה דבעי קשור היינו כשאין עליו גלוסטרא ולא תיקון אחר דכיון שהוא מחברו בכותל ובדלת מחמרי' במידי דמיחבר בארעא אבל פקק החלון לא חשיב מיחבר בארעא ואפשר דאפי' ר' יהודה מודה בה דלא בעי' קשור ור' אבא נמי מודה בנגר לר' יהודה וכטעמא דאמרן אלא דר' אבא בר כהנא כיון דאתי לחדותי אצטריך למתלי בתנא דאמר בהדיא כשמעתי' והיינו רשב"ג והא לכולי עלמא היא ואפי' בנגר הנגרר דקי"ל כר' יהודה דבעי קשור היכא דיש בו צורת כלי כגון שיש קלוסטרא בראשו אפילו אינו קשור כלל שרי כדפסקי' הלכה כר' יוסי התם בעירובין ודלא כר' אלעזר דפליג עלי' התם ובעי קשור:

ומדבריהם למדנו שפוקקין. פי' את המאור בדבר שאינו קשור, וא"ת ומאי קושיא התם הוא בטפיח ומשום דכלי גמור הוא וההיא אפילו קשור כדפרישנא לעיל, וי"ל דהיינו לרבנן דר' אליעזר דלית להו איסורא דתוספות אהל עראי וכדפסקי' כר' אבא דאמר אליבא דרבנן דר' אליעזר דבהתקנה לחודה בתורת כלי סגי להו אבל לר' אליעזר דאית לי' איסורא משום תוספות אהל עראי לא שנא כלים משאר דברים אבל לרבנן איכא לאפרושי בין כלים גמורים לשאר דברים:

נגר הנגרר נמי סתמא היא. פי' דאתי כר' אליעזר דבעי קשור ותלוי ואע"ג דודאי ההיא סתמא עדיפא דלית בה פלוגתא כיון דאיכא סתמא דאתיא כותי' ליכא למקשי מינה, ופריק אפ"ה מעשה רב כלומר דההיא דרב עמרם מעשה והא ודאי עדיפא למקשי' מינה:

כי פליגי בכלים דחברינהו וכו'. ומתני' ה"ק בד"א שצריך בית אחיזה ה"מ בכסוי קרקעות כגון בור ודות אבל בשאר כלים אע"פ שמחוברין לקרקע אין צריכין בית אחיזה, ורבנן סבירא להו דבהני נמי צריכין בית אחיזה דגזרי' הני אטו כסויי בור ודות אע"ג:

דאית להו תורת כלי אבל שאר כלים המטלטלין לכ"ע אין צריכין בית אחיזה. והוא שיש תורת כלי עליהן כלומר שמתוקנין לכיסוי ולא שהיו כפשוטי כלי עץ ארוכים דנסרים חזו למלתייהו. וקי"ל כר' יוסי וכדפסקי' לעיל כר' אליעזר בן יעקב והא דשרי' כלי שמלאכתו להתיר מחמה לצל ה"ה אפי' בכדי אלא דאורחא דמלתא נקט תדע דלקמן אמרי' דרבא מנח סכינא אבר יונה ומטלטל ואמרי' עלה דמדינא לא צריך אי לאו משום דאדם חשוב הוה והא התם דטלטלו בכדי לגמרי ושרינן. וכן כתב הרא"ה ז"ל:

סליק פרק כל הכלים

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה