חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק יד - שמונה שרצים · דף קח.
ושסע אותו בכנפיו לרבות את העור כלומר עם כנפיו דהיינו העור דאין צריך הפשט כעולת בהמה ואי ס"ד עור הוא היכי מרבי לי' קרא דהא ודאי צריך הפשט כמו שצריך הפשט עולת בהמה, ופריק לעולם עור הוא ורחמנא רביי' שלא יהא צריך הפשט:
אי פסקא זוהמא מיני' או לא. י"מ אי פסקא זוהמא מיני' לאחר עיבודו כמו שפסק מעור בהמה שאין ריחו הראשון ניכר בו, ולא נהיר בעיני דהא קא חזינן והנכון כשבא נחש על חוה הטיל זוהמא עלי' ועל כל' בריות שבעולם ישראל שעמדו על הר סיני נפסקה זוהמא מהם ומן הבריות שהיו שם חוץ מדגים שלא היו שם ולהכי אצטריכי לאליהו להודיענו אי פסקה או לא:
וקא דלו מיא לקבולי אפי'. פירש"י ז"ל דלא היתה הרוח מנשבת ואפי' הכי היו גלים עכורין עולין מן המים לעשות לו מחיצה שלא יראוהו כשהוא נפנה או כשהוא מקנח ומתוך כך הבין שאדם גדול הי' וקשיא לי להאי פירושא דמנא ידע שמואל דמשום כך נעשו המים גלים לפי שהוא חש במעיו דילמא משום ענין אחר הי' ולא משום שהי' חש במעיו. ודבריו ז"ל אינן נוחין בזה וכן כתב הרא"ה ז"ל דאין פירושו נכון, והנכון מה שפי' ר"ח ז"ל דשמואל הי' רופא וידע בדרך רפואה שכל השותה מי נהר עכורין ישתלשל וכיון שהוא ידע כבר דגברא רבא קא אתי ועכשיו ראה שהמים עכורין ממי גשמים והרוח מנשבת והוא שתה מהן הבין דחייש במעיו. והוא ז"ל גריס חזינהו למיא דקא דלו ועכירי אמר ליה וכו' וחייש במיעי' דקא דלו מיא אזיל לאקבולי אפי' ותהי לי' בקנקני' וכן העיד על גרסתו הרא"ה ז"ל. כלומר ראה שגברו מי הנהר ע"י מי גשמים והיו שואבין ממי הנהר והיה שותה:
מנין למילה באותה מקום. פי' שצריכין למול במילה דהא לא כתיב אלא ימול בשר ערלתו ואיכא:
כמה איברים דנקראים ערלים כדמקשי ואזיל:
יהא רעוא דתיפוק לי' קרנא בעיני'. פי' שיצא לו קרום בעיניו וקרנא הוא קרום ונקט לי' בהאי לישנא לפי ששמו קרנא:
לא לוקמי' לי' בני וכן הוה. שלא היה לו בנים אלא שתי בנות:
הוי אומר זה שהרגו מלך. פי' וכיון שכן כ"ש נבלות וטרפות שלהן שלקו ע"י בוראן שהן מותרות לתפילין, ומהדר לי' אי הכי נבלות וטרפות יאכלו:
מתני'
אין עושין הילמי בשבת. פי' הוא כמין ציר והוא עשוי ממים ומלח ושמן ואסור מפני שנראה שעושה דבר לתקן ולעבד אוכל הניתן בתוכו שיתעכב ימים רבים ולא יפסד כדמפרש בברייתא לתת לתוך הכבשין שבתוך גיסטרא, ואוקמה שמואל בגמרא דאין עושין הילמי דקתני היינו מי מלח מרובין להשתמש בהם לאחר השבת, וסיפא דקתני אבל עושה הוא מי מלח היינו לצורך השבת עצמו לטבול בו פתו ולתת . לתוך התבשיל: