חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק יג - האורג · דף קה:
לא צריכא דלאו אדם כשר. פי' הראב"ד ז"ל דאיכא בין אדם כשר לחכם דלאדם כשר לא מחייבי עלי' אלא בפניו דהיינו בין מיתה לקבורה ובעירו ואע"ג דלא קאי עלי' בשעת יציאת נשמה ולכבודו בעלמא, אבל חכם חייבין עליו בכל מקום ובכל זמן והיינו הא דאמרי' התם במועד קטן כי נח נפשי' דרב ספרא סבור רבנן דלא למקרע עלי' פי' משום דשלא בפניהם הוה ואמר להו אביי חכם שמת תנן, והכין מסתבר דלאדם כשר ליכא חיוב גמור דרבנן בקריעה דהא לא תני בכל דוכתא אדם כשר קורעין עליו אלא שראוי לבכות ולדאג עליו ומי שאינו בוכה ואינו כואב עליו כלל הוא נענש אבל אין באבילותו שיעור והמוסיף משובח ומיהו אי בעי למקרע שפיר עביד וכיון דשפיר עביד כמת דידי' חשיב לענין קריעה ותיקון הוא ולא קלקול כן פי' הרא"ה ז"ל, ולפי דבריו הא דקאמר הכא ואי אדם כשר הוא חיובי מיחייב לאו דוקא מיחייב אלא ה"ק ואי אדם כשר הוא שפיר הוא למקרע עלי' וכיון שכן תיקון הוא ולא קלקול. והרמב"ן ז"ל פי' שבכל מקום לענין אבלות אין הגדול חייב על הקטן ממנו שאינו לפי כבודו והילכך לא דמי אדם כשר לחכם דלחכם אמרו הכל קרוביו ולומר דאפי' חכמים אחרים חייבין עליו לקרוע ואצ"ל אדם כשר אבל חכם אינו חייב לקרוע על אדם כשר ובהא טעו רבנן ברב ספרא דסבור דלא מיחייב קריעה אלא קטן על הגדול אבל בשווין כאלו שהיו חכמים כרב ספרא לא, והדר להו אביי דחכם שמת תנן ולומר דאפי' שווין:
הא למה זה דומה לספר תורה שנשרף פי' הרמב"ן ז"ל שהנשמה בגוף כאזכרות בגוילין ונטילת נשמה מן הגוף כנטילת אזכרות מן הגויללין וכן פירוש הרא"ה ז"ל:
וכי האי גונא מי שרי והתניא וכו'. פי' דכיון שמרגיל את יצרו לבוא עליו לאו מתקן הוא אלא מקלקל ובהא מודה ר' יהודה דפטור אם קרע בשבת דמקלקל גמור הוא ואסיקנא דברייתא מיירי דקא עביד למירמא אימתא אאינשי ביתי' דהוי מתקן וכיון שכן מתני' נמי ר' יהודה היא ומיירי בעושה נחת רוח ליוצרו דכיון דעביד דרך כעס הוה לי' מקלקל גמור ומלאכה שאינה צריכה לגופה לר' יהודה במקלקל פטור ובמתקן כברייתא חייב, ומתו דקתני מתו דעלמא דלא מחייב עלי' באבלות ואי עביד דרך כבוד חייב דומיא דעביד למירמא אימתא אלא היכא דעביד דרך כעס כן פי' הרא"ה ז"ל, וודאי היינו לר' יהודה אבל לר' שמעון אפי' עביד דרך כבוד פטור דמלאכה שאינה צריכה לגופה היא כנ"ל:
מדה כנגד מדה. פי' הוא לא בכה על קיצור ימי החכם גם כן לא יחוסו מן השמים בקיצור ימיו:
אשר האריכו ימים אחרי יהושע פי' והא הכא שנתעצלו בהספדו של יהושע ואפי' הכי האריכו ימים, ופריק ימים האריכו שכלו ימיהם בטוב וחשיב אריכות ימים: