חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק טז - כל כתבי · דף קכא:
אמר ליה אבין שטיא וכו' צואה של קטן הא חזיא לכלבים וכו'. ה"ג רש"י ז"ל ופי' למה לי כלי לכסותה שהרי יכול לטלטל הצואה ולפנותה משם לפי שאינה מוקצת שהרי היא ראויה לכלבים. וכי תימא כיון דלא היתה שם מאתמול אין דעתו עליה והוה ליה נולד ואפי' לר' שמעון אסורה והא תניא נהרות וכו' וזה קשה דשאני נהרות שהמים במקומן חיבור ולא חשיב דבר חדש. אלא ה"ג צואה של קטן גרף של רעי הוא ואפי' בלא כלי שרי לטלטלו דאי בלא כלי אסור ה"ה בכלי דאסור משום דהוה ליה בסיס לדבר האסור. והא פשיטא אלא דגרף של רעי מנפשיה הוא דשרי ואלא היכי אתניי' וכו' בחצר אחרת. פי' דמשום גרף של רעי ליכא ומשום קטן איכא שלא יתלכלך בו:
בידוע שנזדמנו להורגן כלומר לכך באו לידו שזימנן לו המקום להורגן לפי שהיו עתידות להזיק וגלגלו זכות ע"י זכאי:
פגע בו כיוצא בו כו' או לא, ולגנאי קאמר הכין שפגע בו אדם רשע שהוא כנחש:
רוק דורסו לפי תומו. פירש"י ז"ל שאינו מתכוין למרח ולאשויי גומות ואע"ג דממילא מרח הוא כי לא מכוין שרי במקום מאיסותא ע"כ כלומר שדומה קצת לגרף של רעי:
ואמר רב ששת נחש דורסו לפי תומו. ואפשר דריב"ל נמי הכי סבירא לי' ואע"ג דאמרי' נהרגין מידי דהוה אדר' ינאי דאמר צירעה אני הורג ופרישנא לפי תומו כלומר דרך צניעות וכמי שאינו וכההיא דאמרי' במי שעלו בצינורו קשקשים שממעכן ברגלו בצינעא כלומר כמי שאינו מתכוין:
פעוטות של בית ר' וכו' אמר לי' כאותן של בית אביך. פי' שהיו גדולות לפי שהי' עשיר וגבאי של מלך כדאיתא בבכורות ושלא כדברי רש"י ז"ל דפי' דקטנות היו אבל גדולות לא דאדם קובע להן מקום, תדע דהא מייתי' עלה הא דקרונות וההיא אפי' בגדולות קא שרו כדאיתא בפרק כל הכלים וכדאית' בשילהי עירובין וכיון שכן יגיד עליו רעו וע"כ לא אסרי' בגדולהו בפרק כירה אלא בשהיא של חוליות ומשום בנין או דאית בה חדקי ומשום גזירה אבל פמוטות לית בהן חוליות ולית בהו חידקי דלית בהו קנים כדמוכח במנחות דאמרי' בזמן שאינה באה של זהב אינה באה קנים ואמרי' פמוטי בעלמא נינהו: