חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק טז - כל כתבי · דף קטז:
אמר רב לא שנו אלא בזמן בית המדרש. פירש"י ז"ל דהיינו קודם אכילה שהיו דורשין אבל לאחר אכילה לא היו דורשין משום שכרות. וי"מ דבזמן בית המדרש היינו עד המנחה והראשון נראה עיקר:
לא שנו אלא במקום בית המדרש, פי' דבבית המדרש אין קורין מפני ביטול בית המדרש אבל שלא בבית המדרש קורין אפי' בשעה שדורשין, ושמואל אמר דאפי' שלא במקום בית המדרש אין קורין כדי שילכו אצל הדורשין לשמוע הדרשה:
וכ"ש שטרי הדיוטות. פי' וכיון דמהאי טעמא הוא אפי' שלא בזמן בית המדרש אין קורין ומתני' דמפרש טעמא מפני ביטול בית המדרש דמשמע דשלא בזמן בית המדרש דליתי' להאי טעמא דשרי אתיא כותי' דרב ולא כשמואל. ור' נחמיה פליג אמתני' ונהרדעא אע"ג דאתרי' דשמואל הוה עבדי כרבנן דמתני' דכיון דכרבים עבוד' לא בעא שמואל למחויי בידיהו אע"ג דעבוד דלא כותי'. והא דאמרינן דאסור לקרות בשטרי הדיוטות ה"ה דאסור בטלטול וכן כתב הר' יונתן ז"ל:
מתני'
מצילין תיק הספר עם הספר וכו' ואע"פ שיש בתוכן מעות, פי' טלטולן פשוט הוא להיתר דהוה ליה מיוחד לתשמיש לדבר האסור ולדבר המותר אלא הצלתו מן הדליקה הוא שהוצרך ללמדנו שמציל המעות עמו ומציל כולם אף במקום שאין מצילין בתוכן אוכלין ומשקין כדאמרי' באידך מתני' ועוד דאי לאו מפני ספר לא שרי להציל אלא למבוי המשותף אבל מפני הספר מצילין אפי' לשאינו משותף ולא אמרי' נשדינהו ספר תורה ומעות ויחזיר ס"ת לתוך התיק כדאמרי' בהצלת אוכלין:
גמ' ור' ישמעאל וכו'. האי כל פעל ד' מאי עביד לי', ולאו קושיא היא דהא לא כתיב קרא ודאי בהכי ואיכא לאוקמי במילי אחרינא אלא שקלי וטריא הוא באורחא דקושיא ושאלה בעלמא הוא דמשיילי' ומשום מאי דבעי לאהדורי הוא דנקטי' לה דאמרי' מבעי ליה שלא יוציא את האימורין:
טלטול כלו' תיק מותר לטלטלו אפי' בפני עצמו ואינו אסור אלא להצילו בפני עצמו אלא שהתירו עם הספר לכבוד שמים ואפי' למבוי המפולש כיון דאפי' בפני עצמו ליכא אלא איסורא דרבנן ולא איסורא דאורייתא אבל הכא שהיא מלאכה דאורייתא לא התירו:
פליגי בטלטול. פירוש דלבתר הוצאת אימורין דאתעביד ליה צורך גבוה אסר נמי ר' ישמעאל לטלטולי: