אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק טז - כל כתבי › דף קטו.

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק טז - כל כתבי · דף קטו.

פרק טז - כל כתבי

ואע"פ שכתובין בכל לשון טעונין גניזה, פרישנא בגמרא דאע"ג דאסור לקרות בהן ואין מתירין לחלל עליהן את השבת כגון למבוי שאינו משותף מ"מ בחול צריך לשומרן שלא יעמדו במקום הפקר ולא במקום האבד לפי שעדיין יש בהן קדושה:

גמרא

אליבא דמאן דאמר נתנו לקרות בהן וכו' פי' פלוגתא היא במגילה דת"ק אמר דאין בין ספרים למגילה אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ומגילה עד שתהא כתובה על הספר ובדיו ומדשרי ת"ק לכתוב אף מותר לקרות בהן, ורשב"ג פליג עלי' ואמר אף ספרים לא הותרו ליכתוב אלא לשון יוני:

ואע"פ שכתובין בכל לשון דלא ניתנו לקרות בהן וקתני דמצילין. פי' אבל בכתובין בלשונן אע"פ שאין קואין בהן פשיטא מילתא דמצילין:

מאן תנאי אילימא ת"ק ור' יוסי וכ'. פי' הרא"ה ז"ל דלאו קושיא היא כלל דהא סגיא לי' לרב הונא במאי דאשכחן לר' יוסי דאמר לה בהדיא דאין מצילין, אלא שאלה היא דשיילי' במאי דאמר תנאי היא מאן נינהו ולברורה למלתא דלא קאמר מהני דמייתי השתא דהיינו ר' יוסי ובר פלוגתי' אלא ר' יוסי ותנא דגפטית ע"כ, ולי נראה דקושיא היא דס"ל למקשה דמדאמר רב הונא תנאי היא וקא מייתא האי ברייתא דבהאי ברייתא איכא מאן דס"ל כותי' ואיכא מאן דס"ל כרב חסדא ומשום הכי קא מקשה דמאן תנאי אילימא דת"ק קאי כרב ור' יוסי כרב הונא בהא ליכא הכריחא כלל דדילמא כולה ברייתא אתיא כר' יוסי, ופריק דרב הונא לאו בהאי ברייתא קאמר דאיכא דסבירא להו כתרווייהו דהא כולה אתיא כותי' אלא איכא ברייתא אחריתי דאתיא כרב חסדא והיינו הא דגפטית כנ"ל וכן נראה מדברי רש"י ז"ל:

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה