אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק טו - אלו קשרים › דף קיד:

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק טו - אלו קשרים · דף קיד:

דף קיד.

ליתקע כי היכי דלידעו דחלבי שבת קרבין ביום הכפורים. פירש"י ז"ל ליתקע ביום הכפורים שחל להיות בערב שבת כי היכי דלידעו שהוא יום קל וחלבים דבו ביום לא מקרבי בשבת, ומנה נמי לשנה אחרת כדחל יום הכפורים במוצאי שבת ולא תקעי כלל ידעי דהוא יום קל וחלבי שבת קרבין ביום הכפורים. והא דאמרי' וליתקע כי היכי דלידעו דשרי בקניבת ירק, פי' רש"י ז"ל ליתקע בין לר' ישמעאל בין לר' עקיבא לאודועי דקל הוא משבת דשרי בקניבת ירק ע"כ. ולאו למימר דשרי בקניבת ירק ביום הכפורים שחל להיות בערב שבת דהא אינו מקנב אלא לבשל לצורך ליל מוצאי יום הכפורים והא אינו יכול דליל שבת הוא, אלא ה"ק ליתקע השתא כשחל יום הכפורים בערב שבת כי היכי דלידעו כשחל במוצאי שבת או באמצע שבת דמותר בקניבת ירק כמו שפירשנו למעלה:

ורב שישא ברי' דרב אידי אמר שבות קרובה וכו' פי' דהכא שהוא תוקע בערב שבת אינו אלא להתיר כשיחול יום הכפורים במוצאי שבת או באמצע שבת ובכי הא לא התירו אבל אם היתה שבות קרובה אפי' להתיר התירו. וקשיא לי א"כ נימא הכין גבי חלבי שבת שהן קרבין ביום הכפורים ולא נתיר שבות דתקיעת שופר דיום הכפורים שחל להיות בערב שבת והא שבות רחוקה היא, ולי נראה דחלבי שבת שהן לצורך גבוה התירו אפי' שבות רחוקה כנ"ל, והרשב"א ז"ל פי' דהכא דין הוא דתוקעין דמקילתא לחמירתא תוקעין, ולא הבנתי תירוץ זה לשיטת רש"י ז"ל, וכמה היא מיושרת שיטת הרא"ה ז"ל שפי' דאובמוצאי שבת לא היו מבדילין דקתני ברייתא קאי ולומר נהי דהבדלה לא הויא הוכחה מ"מ ליתקע דתקיעה הויא הוכחא טובא, וה"ק בשלמא לר' עקיבא כיון דלדידי' יום הכפורים ושבת קדושתן שוה לגמרי אין תוקעין מזה לזה דכיון אחד יום אסור הוא בכל מלאכה לגמרי ואין היתר אלא בקרבנו בלבד זהירין הן שלא לטעות ולהקריב משל זה בלא זה כלל אלא לר' ישמעאל נהי דמיום הכפורים לא צריך למתקע להפרישן דאין חלבי יום הכפורים קרבין בשבת כיון ביום הכפורים גופי' אסור בכל מלאכה וכטעמא דפרישנא לר' עקיבא מ"מ כשיום הכפורים להיות במוצאי שבת ליתקע כי היכי דלידעו דחלבי שבת קרבין ביום הכפורים ואע"ג דלא אשכחן תקיעה להתיר ובמוצאי שבת דעלמא ליכא תקיעה וכדאמרן דבכל מקום שיש הבדלה אין תקיעה ה"מ להתיר מלאכת הרשות אבל להודיעו התר מלאכת מצוה כדי לזרזו עלי' מותר ואמינא לי' כהנים זריזין הן ואין צריך לזרז לזריז הא אינן זריזין ודאי לר' ישמעאל תוקעין, אמר . לי' מרימ' וכו' וליתקע כי היכי דלידעו דשרי בקניבת ירק, כלומר כשחל יום הכפורים להיות במוצאי שבת ליתקע במוצאי שבת להתיר לעם קניבת ירק ואע"ג דלהתיר מלאכת הרשות לא עבדי' כדפרישנא לעיל הכא כמלאכת מצוה חשיב לה משום עגמת נפש דהא מהאי טעמא גופי' הוא דשרי' לה כדאיתא לקמן, אמר רב יוסף לפי שאין דוחין שבות להתיר כלומר לצורך הדיוט לעולם אבל לצורך גבוה כחלבי שבת התירו אי לא טעמא דכהנים זריזין הן ורב שישא ברי' דרב אידי אמר דקניבת ירק למי כמצוה חשיבא אלא דשבות קרובה כחלבי שבת ביום הכפורים שקרבין לאלתר ביום הכפורים התירו אבל שבות רחוקה כקניבת ירק דלא הוי אלא למחר ומן המנחה ולמעלה לא התירו, ואקשי' ושבות קרובה אפי' דמצוה התירו וכו', ואמאי ליתקע כי היכי דלידעו דשרי בשחיטה לאלתר דהוי מלאכת מצוה משום שמחת י"ט והוי שבות קרובה דהוי לאלתר אלא מחוורתא כדרב יוסף דלא שרי אלא משום גבוה בלחוד, ואע"ג דאמרי' דלר' ישמעאל הבדלה לא אלא תקיעה דמיפרסמא, מ"מ בירושלמי מקשו לה ופריקו התם דאין מבדילין אלא על דבר שאסור לבו ביום ומותר למוצאו מה שאין כן בחלבי שבת שמותרין ביום הכפורים ומותרין לבו ביום של שבת עצמו, והא דקתני בברייתא יום הכפורים שחל להיות בשבת לא היו תוקעין ובמוצאי שבת וכו' דוקא לדידהו דהוו מקדשי על פי הראיי' מיקלע בהני תרי יומי אבל לדידן דמקדשין על פי העיבור לעולם לא מיקלע בערב שבת ובמוצאי שבת משום ירקא ומשום מתיא:

ת"ל שבתון שבות. פי' הרא"ה ז"ל דלאו דאורייתא קאמר דהא לאו מלאכה היא אלא מדרבנן קאמר וקרא אסמכתא בעלמא קאמר ותלמודא דדחי לה למתניתא משום אידך מתניתא דשרי וכמאן דמפרש טעמא דתנא דמתני' דשרי:

תניא כוותי' דר' יוחנן יום הכפורים שחל להיות בשבת מותר בקניבת ירק וכן יום הכפורים שחל להיות בחול מפצעין באגוזים ומפרידין ברמונים מן המנחה ולמעלה מפני עגמת נפש. פי' הר' אהרן הלוי ז"ל דה"ה כשחל להיות בשבת דמפצעין באגוזים ומפרידין ברמונים ומתניתא ה"ק יום הכפורים שחל להיות בשבת מותר בקניבת ירק כשם שמותר כשחל בחול שמפצעין ג"כ באגוזים ומפרידין ברמונים מן המנחה ולמעלה מפני עגמת נפש וה"ה להני דמותרין ביום הכפורים שחל להיות בשבת דחזו טפי מקניבת ירק ע"כ תורף פירושו, להאי פירושא נראה לי דהא דנקט קניבת ירק ביום הכפורים שחל להיות בשבת לאשמועי' דאע"ג דבקניבת ירק ליכא כולי האי עגמת נפש אפ"ה שרי וכ"ש הני דאיכא טפי עגמת נפש דהא חזו טפי מקניבת ירק ואם קניבת ירק שרי ביום הכפורים שחל להיות בשבת כ"ש כשחל בחול דשרי כנ"ל:

סליק פרק אלו קשרים

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה