חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ט - אמר רבי עקיבא · דף פז:
אתחומין לא איפקוד. פי' ואע"ג דאל יצא איש ממקומו דמיני' דרשי' תחומין כתיב במרה האי תנא מפיק תחומין ממגרשי הערים כדדריש ר' עקיבא במס' סוטה, ודריש אל יצא אל יוציא, וא"ת א"כ מאי קאמר אשבת איפקוד שהרי הוצרכו להוציא כליהם ולהוליכם עמהם והאי תנא הא דריש אל יוציא דמיני' אסרי' אפי' העברת ד' אמות ברשות הרבים, וי"ל נתנום ע"ג בהמתם והיו מחמרין אחריהם שלא היו מצווין על שביתת בהמתם ולא אלאו דמחמר וכי אמרי' אשבת איפקוד דוקא באיסור שבת שיש בו כרת אבל באיסור לאוין גרידא כגון לאו דמחמר לא איפקוד:
ואותו היום חמישי בשבת הי'. פ' יום ראשון של פסח הי' בחמישי בשבת ונמצא שביום רביעי בשבת שחטו את פסחיהן ונמצא שבשבת לקחו את פסחיהן שפסח מצרים מקחו בעשור לחודש ולכך נהגו לקרות לשבת שלפני הפסח שבת הגדול לפי שנעשה בו נס דאמרי' במדרש כשראו מצריים שישראל מתעסקין בפסחיהן והגידו להם כי ביום אכילתם ימותו הבכורות מיהרו המצריים לשלחם מן הארץ ובו ביום נהרגו הרבה מן המצריים כדאיתא במדרש:
ראשון למעשה בראשית. פי' שבאחד בשבת נברא העולם וריש ירחא דניסן דההיא שתא בחד בשבת הוה וסבר לה כמאן דאמר בניסן נברא העולם:
אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ד' ימים בלבד. פי' כשאתה קובע כל החדשים כסדרן יהיו ד' ימים בין תחלת שנה ראשונה לתחלת שנה שניי' שמנין חדשי הלבנה שנ"ד ימים וכולן שבועים חוץ מארבעה ימים ואם היתה שנה מעוברת חמשה דקסבר שני האדרים עבדי' חסירים: