אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק ט - אמר רבי עקיבא › דף פד:

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ט - אמר רבי עקיבא · דף פד:

דף פד.

מפץ שטמא בזב אינו דין שהוא טמא במת. וא"ת צמיד פתיל יוכיח שטמא בזב ואינו טמא במת, וי"ל דהתם דינא הוא שלא יהא טמא במת דהא אין כלי חרס מיטמא אלא מאוירו וכיון שהוא סתום אינו מיטמא מגבו מה שאין כן בזב דמדין היסט הוא דמטמא לו דהוי מגעו שהוא ככולו דכיון שעומד ליפתח ראוי ליגע באוירו ומיטמא בהיסט מה שאין כן במפץ דמדין מדרס הוא דמטמא לו הזב והילכך דין הוא שיהא טמא במת:

ואמאי והא לית לי' טהרה במקוה. פי' רש"י ז"ל דמפץ פשוטי כלי עץ הוא ואף על גב דפשוטי כלי עץ אין מקבלין טומאה בראויין למדרסות מקבלין טומאת מת ואמאי והא לא כתיבא טהרה בפשוטי כלי עץ:

אמר לי' רב חנינ' כו' הואיל ואיכא במינו כגון כלי עץ שיש להן בית קיבול וי"מ דבמפץ של גמי עסקי' והואיל ואיכא במינו היינו בגידולי קרקע דהוא מינו דגמי והיינו כלי עץ, ומיהו במה שפי' רש"י ז"ל דפכין קטנים הם של חרס ופיהן צר וטהורין מכל טומאת הזב ממדרס ממגע ומהיסט דבהיסט לא על פי שיש היסט בכלי חרס הכא שאני דפיהן צר דאינן ראויין למגע וכל שאינו בא לכלל מגע אינו בא לכלל היסט דהא אפקי' רחמנא להיסט בלשון מגע דהא מקרא דוכל אשר יגע בו הזב ילפי' לי', וזה קשה ליטמו במשקי הזב כגון רוקו ומימי רגליו דהתם לא אפקינהו רחמנא בלשון נגיעה, והגאונים ז"ל פי' פכין קטנים של עץ שטהורין במדרס לפי שאינן ראויין לכך ולהאי פירושא פכין דנקט לאו דוקא דה"ה כל מידי דלא חזי למדרס דטמא במת וטהור בזב לענין מדרס אבל לא לכל טומאותיו כיון שהוא כלי עץ:

מי לא עסקי' דיחדינהו לאשתו נדה וקאמר רחמנא טהור. פי' ש"מ דאינו מיטמא מדרס דאלו כן האיך מציל מה שבתוכו דהא כל דבר טמא אינו חוצץ בפני הטומאה, וא"ת ואכתי איך יציל דהא טמא מדין היסט דכלי חרס כזה דאינו מחוסר אלא פתיחה בא לכלל מגע קרי' בי', וי"ל דמ"מ שפיר קא מציל כיון דאינו מיטמא מדרס דטומאת מדרס מגבו הוא והאי אינו מיטמא מגבו אבל טומאת היסט לאו טומאת אחוריים היא אלא טומאת תוך וכאלו נטמא מאוירו והילכך כי איכא לי' תוך מיטמא היסט אבל כאן אין כאן טומאת אחוריים כלל ומציל:

מתני'

מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים שזורעים בתוכה חמשה זרעונים ארבעה על ארבע רוחות הערוגה ואחד באמצע וכו', כך היא שיטתו] של רש"י ז"ל חמשה זרעונים דקתני חמשה מיני זרעים חלוקים קתני וכאלו קתני חמשה [מיני] גרעינין ברוח אחת מיני קשואין ובשנית אבטיחים ובשלישית בצלים וברביעית פול המצרי ואפי' הכי לא ינקי אהדדי דהא איכא בין זרע לזרע שלשה טפחים כגון שיטע באמצע כל רוח שני טפחים פחות חומש באורך מרוח הערוגה ממין זרע אחד ונמצא שישאר חרב מראש זריעה זו עד הקרן שני טפחים וחצי חומש וכן לכל רוח ורוח ונמצא שבין זרע רוח מזרחית לזרע רוח דרומית שלשה טפחים שכשתמדוד אלכסון של שני טפחים וחצי חומש על שני טפחים וחצי חומש תמצא שהם ג' טפחים כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ואלכסון שנים על שנים יתרבה באלכסון ארבעה חומשין וחצי חומש מזה שהי' לנו הרי ג' טפחים באלכסון בין זרע לזרע ובין קרן לקרן וקים להו לרבנן דבהאי שיעורא לא ינקי אהדדי לפי ששיעור יניקת כל זרע טפח ומחצה אבל באמצע הערוגה לא יטע אלא גרעין אחד לבדו שאם יטע שנים או שלשה לא יהי' ג' טפחים בינם ובין זרע צפון ובין בינם לבין זרע דרום אבל בארבע הרוחות זורע לכל רוח שני טפחים פחות חומש אבל באמצ' גרעין אחד לבדו כזה [הציור הוא כמו שנדפ' בש"ס] וי"מ גרעין אחד לבדו לכל רוח ורוח והקשה רש"י ז"ל דא"כ אמאי קתני חמשה גרעינין דאפילו תשעה מצי למזרע ארבעה באמצע ארבע הרוחות וארבע בארבע הקרנות ואחד באמצע הערוגה ואיכא ג' טפחים בין זרע לזרע ולכל גרעין טפח ומחצה אלא ודאי הפי' הראשון עיקר:

גמ'

מאי משמע. כלומר דחמשה זרעונים ותו לא, אמר רב יהודה וכו'.

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה