אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק ח - המוציא יין › דף פא.

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ח - המוציא יין · דף פא.

דף פ:

מתני'

עצם כדי לעשות תרווד והוא כף בלשון קודש שלועזים קוליאר, ר' יהודה אומר כדי לעשות אף, וקס"ד השתא ששיעורו כדי לעשות מפתח של עץ דשיעורי' נפיש ואמרי' בגמ' דלא הוא אלא אפי' פותחת ששיעורו בשן אחת שתשבר מן הפותחת ולעשות ממנו שן אחת, ורש"י ז"ל פי' שנים הקבועים בה ולא היא עצמה ועושין אותם מעצם. ואני שמעתי חפי פותחת הוא כעין אותו ברזל שנוקב המפתח נכנס שם וקורין אגוי"ה בלעז והפותחת הוא אותו פס שקורין פ"ן שאותו ברזל מחובר שם:

ר' אליעזר בן יעקב אמר כדי לזרוק בבהמה פי' דלא טרח איניש למשקל צרור משום עוף להבריחו דבקלא בעלמא דרמי' לי' אזיל לי':

נמנו וגמרו מלא היד. פרש"י ז"ל מלא היד בין שלשתם או אפי' הם ד' וה' וכן כולם מלא היד. והרא"ה ז"ל כתב דמסתברא דכל אחת ואחת קאמר:

כרשיני בבליאתא. שהן צרורות עפר של בבל שאינן ראויין לקינוח:

אמר רבא אסור למשמש בצרור. פי' ר"ח ז"ל בידו להחליקו כדי לקנח בו שלא יקרע שיני האבן הכרכשא משום דמיחזי כמתקן מנא, ואקשי' אם לא יחלוק יעקור הכרכשא, ופרקי' כלאחר יד שרי להחליקהף.

א"ר ינאי אם יש מקום לבית הכסא מלא היד ואם לאו בהכרע. בכאן הפסיק רש"י ז"ל ופי' ואם אין לו מקום קבוע די לו בהכרע שהוא כאגוז ואחר כך גריס מדוכה קטנה של בשמים אמר רב ששת אם יש עלי' עד מותר כלומר אם בא לקנח במדוכה קטנה של בשמים אסורה לטלטל אלא אם יש עלי' עד קינוח שהיא עשוי' לכך אבל בלאו הכין אסור שהרי מלאכתה לאיסור, ולא נהיר חדא דלא שייך הכרע אלא בפלוגתא דתנאי או אמוראי אבל הכא ליכא פלוגתא ועוד דאין דרכן של בריות לקנח במדוכה קטנה של בשמים, והנכון לפרש ואם אין לו מקום קבוע לבית הכסא לא התירו לטלטל כל א' וא' כמלא היד אלא ג' אבנים כל אחת כמדת מדוכה קטנה של בשמים. אמר רב ששת אם היא גדולה ממדוכה קטנה של בשמים ויש עלי' עד מותר. וכתב הרא"ה ז"ל דה"ה נמי לאבנים הרבה בשיש עליהן עד שהוא מותר:

אף התולה עצמו בבית הכסא. פי' שיושב על ארכובותיו ואינו מניח עגבותו בספסל של בית הכסא:

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה