חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ז - כלל גדול · דף עה.
אמר רב המותח חוט של תפירה בשבת חייב חטאת. פרש"י ז"ל בגד התפור שנתפרדו חתיכות הבגד זו מזו במקצת ויש חוט אחד שיכול למתחו ולחברן אע"פ שלא קשר חייב משום תופר. וי"מ והוא שקשר אחר מתיחתו וחייב בתרתי דאי לאו הכי לא קיימי ואינו חייב כלל, ולא נהיר, ומ"מ שמעי' דדוקא בגד התפור שאין דרך להדק ולהרחיב אבל שעושין במפתחי החלוק או בבתי ידים מותר למותחו שהרי עשוי הוא להדק ולהרחיב ולאו בגד תפור מיקרי וכן נמי כל תפירה שאינה מחברת זה בזה שהוא מותר למתוח החוט, וכן נראה הירושלמי דגרסי' התם המותח חוט צדדין חייב וטעמא משום דאותו החוט עשוי הוא להדק ולחבר שפתי הבגד לעולם וכן כתבו התוספות.
והיודע לחשוב בתקופות ומזלות וכו'. פי' רבי' יהונתן ז"ל לפי שהוא חכמה מפוארה ומכיר גדולות קונו שתקנם כרצונו ואין בהם כח לשנות מה שגזר עליהם ולא להיטיב ולהרע אלא ברצון הבור' שדן בהם בריותיו כחפצו ויכיר טעות המשתחוים לשמש ולירח שטועים בהם ואומרים שמריעים ומטיבים וידע להשיב את אפיקורוס ואת המגוש ע"כ.
והפוצעו אינו חייב אלא אחת וא"ת ליתני הפוצע חלזן פטור ור' יהודה מחייב ולא ליתני צידה כלל דבצידה כ"ע מודו, וי"ל דאורחא דמלתא נקט דסמוך לצידתו פוצעין אותו:
שאני הכא דכמה דאית ביה נשמה וכו'. י"מ ואע"פ שאי אפשר בלא מיתה כיון דלא מתהני במיתתו שרי לר' שמעון דהא מודה ר' שמעון במלתא דלא ניחא ליה ולא מתהני מיניה דאע"ג דפסיק רישי' הוא דשרי וכמו שכתב הרב בעל הערוך ז"ל. וי"מ דהכא משום מלאכה שאינה צריכה לגופה אתי' בה. וא"ת א"כ כיון דר' יהודה מחייב בין בדבר שאינו מתכוין בין מלאכה שאינה צריכה לגופה ליחייב תלת תרי הא דאמרן וחדא משום נטילת נשמה תירץ הרמב"ן ז"ל דכיון דלא ניחא לי' וקשי ליה במיתתו אפי' ר' יהודה מודה בהא דלא הוי כמלאכה שאינה צריכה לגופה ואינו חייב משום נטילת נשמה.