חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ו - במה אשה יוצאה · דף סו.
סמוכות שלו טמאין מדרס. פי' דהא לסמיכת כל גופו עבידי מה שאין כן בקב קיטע של רגל אחד שהרי אינו נשען כולו עליו:
ה"ג הרא"ה ז"ל כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס. ופי' ז"ל שזה שהוא קיטע כל כך מגביה רגליו מן הקרקע לפעמים ונשען על ידו ואיידי דתלו ולא מנחי אארעא זימנין דמישתלפי ונפלי ע"כ, כלומר זימנין דמישתלפי הכסא והסמוכות כשהוא נסמך על ידיו באותן ספלים קטנים שיש בידו ונמצא כשהוא עוקר גופו מן הארץ אפשר שיפול הכסא הנמוך שיושב עליו לפי שהוא תלוי וכן הסמוכות של עור או של עץ שנותן בראשי שוקיו או רגליו שהן תלויין ואיכא למיחש שמא יפלו בהשענו על ידיו:
גמ'
הילכתא מאי אמר לי' לא ידענא. פי' אף על גב דבעלמא ר' מאיר ור' יוסי קיי"ל כר' יוסי אפשר דהכא לא מסתבר טעמי' דר' יוסי והילכך קא בעי אי הלכה בהא כר' מאיר כנ"ל, וראיתי מי שפי' דלא קא בעי' אי הלכה כר' מאיר או כר' יוסי מדלא קאמר הלכתא כמאן אלא הלכתא קא בעי אם מותר לצאת בקב או לא ואי הוה ידעי' הלכתא מאי ממילא ידעי' דיוקא דמתני' היכי תנן דאם הוא מותר מתני' אין הקטע תנן ואם הוא אסור הקטע תנן, וקשיא לי דאי הוה ידע רב נחמן הלכתא מאי איהו נמי הוה דאיק מתני' וכיון דקא בעי' היכי תנן והדר לי' לא ידענא ממילא ידעי' דלא ידע הלכתא מאי, והראשון נראה לי עיקר.
ר' עקיבא מטמא וכו'. פי' הרא"ה ז"ל דטעמא דר' יוחנן בן נורי דמטהר משום דכיון דשני לה ממאי דאורחי' לא חשיב וה"ה לדידי' לסנדל של עץ דכיון דלאו אורחי' לא חשיב ע"כ. וכן פירש"י ז"ל בשם רבותיו דכוורת לאו אורחה לעשות מקש או מקנים ומנעל נמי לאו אורחי' מעץ אלא מעור, וכתב הרא"ה ז"ל דאנן כר' יוחנן בן נורי נקיטי' דרבא כותי' ס"ל, ושמעי' נמי האי סברא ביבמות דאזלא סוגיין התם דלא חלצה אלא בסנדל דמחופה עור ומוכח התם דתליא הא מילתא דכל היכא דחשיב מנעל לענין שבת חשיב לענין הוצאה דפרכי' מההיא דקטע לחליצה, והסכמת הגאונים ז"ל כולן שאין. חולצין אלא בשל עור כסוגיין דגמרא הילכך כל היכא דלאו של עור פסול לחליצה ואסור לצאת בו בשבת לר"ה ולחצר שאינה מעורבת ומותר לצאת בו ביום הכפורים ע"כ. וכן דעת החכם הגדול אחיו של ר' פנחס הלוי ז"ל:
רבא אמר אף טמא מדרס. פי' רבא אליבא דכולי עלמא אתי למימר לה ואפי' למ"ד לאו מנעל הוא ולהכי מפרש לה דמשום בית קיבול כתיתים טמא מדרס: