חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ו - במה אשה יוצאה · דף סה.
אמר לי' רבא אף על פי שאינו קשור לה כיון דמאיסא לא אתיא לאיתוי'. אמוך שהתקינה לנדתה הוא דפליג אבל במוך שבאזנה ובמוך שבסנדלה מודה הוא דבעי' שיהו קשורין קשר יפה כי היכי דלא לישתרי קישורי' דהא לא מאיסי ואיכא למיחש דאם לא קשרן אי נפלי אתיא לאיתויינהו אבל מוך שהתקינה לנדתה כיון דמאיסא אפי' לא קשרה אי נפיל לא אתיא לאיתויינהו:
עשתה לו בית יד מהו. פי' רש"י ז"ל דאמוך שהתקינה לנדתה קאי והכי קאמר מי הוי מאיס לה אף על פי שיש לו בית יד או לא, אמר לי' מותר כלומר אפי' עשתה לו בית יד נמי מותר דאפילו בבית יד נמי מאיס לה ולא אתי לאיתויי' פי' הרא"ה ז"ל, ואינו נראה דא"כ הי' לו לומר אפי' עשתה לו בית יד דמותר אלא אמוך שבאזנה ושבסנדלה קאי ולומר דאם עשתה לו בית יד מותר בלא קשירה:
והא תני רמי בר יחזקאל והוא שקשור לה באזנה. פי' ונהי דפליג ר' יוחנן אחביריו דאמוראי נינהו מי פליגי אהא דרמי בר יחזקאל דהיא ברייתא:
לא שנו אלא של זהב. פי' דרבנן סברי דמשום חשיבותא דבי' אתיא לאיתויי', א"נ מתוך שהוא משונה משאר שנים דילמא מחייכי עלה ושקלה לה מהתם וממטיא לה בידה, א"נ מתוך שהיא חשובה אי נפלה אתיא לאיתויי' ור' מאיר לא חייש:
אילימא כל מידי דקשי מעלי לה. פי' והאי סלע כיון שהיא קשה מגינה על המכה מקוצים ויתדות הדרכים, ליעביד לי' חספא שהוא קשה ג"כ, ואלא משום שוכתא שהוא לחלוחית היוצא מן הכסף ובלעז צווי"ל שהוא יפה למכה:
אלא משום צורתא. שהצורה לפי שהוא שוקע יפה היא למכה, ליעביד לי' פולסא צורה של עץ, ופריק אביי דהתקינו של מתכת דאית בי' כולהו שהוא קשה ויש בו צורה וגם שוכתא, וכיון שהתקינו לכך מבעוד יום ויצא בו לא גזרינן משום שחיקת סמנין:
דאבוה דשמואל דצבועין הוו. פי' רש"י ז"ל וחייש למשלף ולאחוויי הא לאו הכי שרי דליכא משום טבילה לפי שאינן מהודקין, וכתב הרא"ה ז"ל דהא דאבוה דשמואל חומרא הוא דקא מחמיר אבנתי' דאילו מדינא ליכא למיחש דילמא שלפא אלא היכא דנסיבא, ועוד פי' ז"ל דמשום חשש טבילה אסיר להו דאפשר דהני דצבעונין דרכן להיות גסין ומהודקין ואיכא למיחש לחציצה.
ומפצי ביומי תשרי. פרש"י ז"ל משום חציצה שטיט עבה חוצץ כגון טיט היון וטיט היוצרים וכן פירש הרא"ה ז"ל, והא דאמרי' במס' מקואות מטה שהטבילה אע"פ שרגלי' שוקעות במים עלתה לה טבילה מפני שהמים מקדימין ואין טיט חוצץ אלא בשהי' עלי' קודם לכן, אפשר דאדם שאני לפי שהטיט נכנס בין אצבעות רגליו ודבק שם וחוצץ, והגאונים ז"ל פי' מפצי סוכות והן לצניעות לפי שכשהיא בושה היא כווצת ואינה יכולה לטבול יפה: