אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק ו - במה אשה יוצאה › דף סג:

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ו - במה אשה יוצאה · דף סג:

דף סג.

שקילא טבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד. פי' איני מחזיק טובה לך מעכשיו שכבר הולד מבטני ואלו אמרת תחלה לא אירע לי כזה:

מתיב רב יוסף בירית טהורה וכו' ואלו אצעדה טמאה היא. פי' הרא"ה ז"ל דגמרא גמירי לה אצעדה טמאה היא ולא מפני שנמנה במדין כמו שפי' רש"י ז"ל דהא בהדיא מוכח כן לקמן, ופרקי' דבירית במקום אצעדה עומדת:

ככלים בשתים והוא כלי אחר שאינו כבירית ונותנת האשה כלים אלו בשתי שוקי' והם עשויין לתכשיט וחיישינן מתוך שהן חשובין דילמא מישלפא ומחויא אע"ג דמיגניא בהו כנ"ל, אבל מדברי הרא"ה ז"ל נראה דכבלים בשתים דקאמר היינו שתי בירית שהוא ז"ל כתב כבלים בשתים והשתא חשיבי תכשיט עד כאן, ולא נהיר כמו שכתב הרשב"א ז"ל:

אמר לי' רב הונא אלו ואלו בשתים ומטילין שלשלת ביניהם ונעשו כבלים. פי' אפילו בירית היו שתים ונותנת בשתי שוקי' ולא תימא דכבלים. היינו כלי אחר אלא פעמים שהבירית נעשו כבלים שאם היו מטילין שלשלת ביניהם נעשו כבלים וכל היכא דליכא שלשלת לא מקבלי טומאה דלא חשיבי תכשיט אדם אלא משמשי כלי שהם משמשים לבתי שוקים ומשמשי כלי טהורים כטבעת הכלים דקי"ל שהוא טהור, אבל היכא דאיכא שלשלת אסיקנא דמשויא לי' מנא לפי שהיו נותנין שלשלת של ברזל או של זהב שקושר לאותן שתי טבעות של בתי שוקים מזה לזה כדי שלא תעשה הנערה פסיעות גסות ויפלו בתולי' והילכך טמאין דהשתא חשיבי תכשיט אדם ולא משמשי כלי, ואין יוצאין בהן בשבת דילמא מישלפא ומחויא דאפילו שקלא לשלשלת לא מיגליא שוקה שהרי לא יפלו בתי שוקי' לארץ.

מנין לאריג כל שהוא שהוא טמא פי' כיון שהוא כך בגד מסויים מתחלתו, מאו בגד:

מנין לתכשיט כל שהוא שהוא טמא מציץ. והא דלא קאמר מטבעת משום דניחא לי' למילף מציץ דתכשיטותו משהו שלא הי' במצח אהרן תמיד כטבעת שהוא כל היום באצבעו:

אריג ותכשיט כל שהוא. פי' דתרווייהו מצטרפי לכל שהוא טמא:

מוסף שק על הבגד שטמא משום אריג. פירוש תוספת יש לו לשק שאין כן בבגד שהוא טמא משום אריג ובסמוך מפרש לה:

אריג ותכשיט כל שהוא טמא מכל כלי מעשה. פי' הרא"ה ז"ל דאפילו הכי איצטריכו אידך ריבויי דאי לאו הכי אנא הוה מוקימנא כל כלי מעשה לאריג כל שהוא או לתכשיט כל שהוא אבל אריג ותכשיט דליצטרפו תרוייהו לא קמ"ל כל כלי מעשה דמיצטרפי לכל שהוא:

ההוא במדין כתיב. פרש"י ז"ל בטומאת מת כתיב ואין למדין ממנו לטומאת שרץ שאין למדין קל מחמור להחמיר עליו. ולא נהיר, והנכון דלא כתיב גבי טומאה וטהרה אלא בקרבן אנשי הצבא כתיב ויקח משה את הזהב מאתם כל כלי מעשה, ומאי דכתיב תתחטאו אתם ושביכם למי שראוי לטומאה קאמר. ואף על גב דאצעדה כתיב גבי שלל ולא גבי טומאה וטהרה ואמרינן לעיל גבי בירית ואלו אצעדה טמאה היא כבר פי' הרא"ה ז"ל דלאו ממדין גמיר לה כמו שפירש רש"י ז"ל אלא גמרא גמירי לה דאצעדה טמאה היא ולא מפני שנמנה במדין:

אמר לי' גמר כלי כלי מהתם. דגבי טומאה כתיב וכל בגד וכל כלי עור וכיון דגמרי' למת ה"ה לשרץ דהא איתקוש בג"ש כדלקמן:

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה