חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ה - במה בהמה יוצאה · דף נב.
אמר לי' אביי אדרבה תסתיים דשמואל וכו' אמר שמואל מחליפין לפני רבי וכו' מאי לאו למעוטי גמל בחטם. וכיון דקס"ד למעוטי גמל בחטם משמע דסבירא ליה דנטירותא יתירתא הוי משוי ואסור דאלמא אית ליה נמי גבי פרה דאפילו לשמור אסור דנטירותא יתירתא הוא דפרה מינטרא בלא רצועה דמוליכה לפניו והיא הולכת דאי סבירא לך דלשמור מותר קשיא דשמואל אדשמואל, ואם תאמר ואכתי קשיא דשמואל אדשמואל דלעיל פסק הלכה כחנני' דנטירותא יתירתא שרי, ויש לומר דהיינו דוקא בחתול בסוגר דאורחי' בחול בהכין מה שאין כן בפרה ברצועה שבין קרני' דדמי' לגמל בחטם:
דאי ס"ד דרב דימי נמשכין. פירוש דוקא נמשכין וכל חדושי' לאשמועי' דמשתמרות באפסר ולא הוי משוי:
אמר לפניו ולא קבלה מיני'. פי' לא קבלה רבי מר' ישמעאל שיהא יוצא פרד באפסר קא משמע לן דרב דימי דקבלה שהרי פרדות דר' יוצאין באפסריהן:
קמ"ל דרב שמואל בר יהודה. דאפילו כרוכין ולא הוי משוי וכן הילכתא: