חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ד - במה טומנין · דף נ:
במאי אוקימתא. פי' במאי אוקימתא הא דתני בנתר וחול מותר כר' יהודה אימא סיפא ולא יחוף בהן שערו אבל פניו ידיו ורגליו מותר:
אמר רב יהודה עפר לבינתא שרי. פי' שרי לחוף כלים או בשרו ושערו:
מהו לפצוע זיתים בשבת. פי' הרא"ה ז"ל לחוף בהן ידיו אם יש בו משום השרת שער וכן פי' רב האי גאון ז"ל והוא הנכון, ורש"י ז"ל לא פי' כן ואיננו נכון:
אמר לי' וכי בחול מי התירו. דקסבר משום הפסד אוכלין אסור לחוף בהן ידיו בחול מכ"ש בשבת:
אמר רב הונא האי סליקוסתא (וכו') דצה שלפה, והדר דצה שרי. פי' אם מבעוד יום דצה דהיינו תקעה לתוך העפר ושלפה והדר דצה הכל מבעוד יום שרי ליטלה בשבת ולהריח בה ולהחזירה שהרי הורחב מקום מושבה והוחלק מבעוד יום ואינו מזיז עפר הא לא עביד הכי אסור:
בי גורדיתא דקני שפיר דמי. פי' רש"י ז"ל קנים הדוקרנין שיוצאין הרבה בגזנו אחד ותכופין זה בזה שפיר דמי לנעוץ בתוכן סכין לשומרה אע"פ שלא תקעה שם מבעוד יום דהא אינו מזיז בה שום איסור ובנין נמי לא הוי:
ה"ג רבינו האי גאון ז"ל אם היו מקצתן מגולין ופי' ז"ל אם היו מקצת האמהות מגולין אינו חושש, ולא גריס אם היו מקצת עליו מגולין דאם האמהות טמונין והעלין מגולין ודאי זריעה מעליא הוי וחושש, ורש"י ז"ל גריס אם היו מקצת עלין מגולין ופי' ז"ל דמשום שבת נקט מגולין שהוא צריך שיהיו מגולין שיכול לאוחזה בידיו שאם אין עליו מגולין אין לו במה לאוחזה אלא א"כ מזיז עפר בידים דאלו משום כלאים ושביעית ומעשר אפי' אינן מגולין כלל אינו חושש דהא מיירי בשלא השרישו והי' כוונתו מתחלה לשם הטמנה כדרך המטמינין שנותנין אותן בקרקע להשתמר בלחותן והילכך אפי' אינן מגולין כלל אין בה משום כלאים, בכרם דהא אין זו שתילה ולא משום מעשר שיהא צריך לעשר על הנוסף בה דהא אין מתוספת כלל שם וניטלין בשבת דלא מיקרי עוקר וכיון דמקצת עלין מגולין לא חיישינן אם העפר מזיז עליו מאליו והוא הדין בסילקוסתא וסכינא דלא בעינן דצה שני פעמים דבחד זימנא סגי וכן הלכה וכן פסק רבי' יהונתן הכהן ז"ל: