חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ד - במה טומנין · דף מט.
וגזרו על הטומאה שלא בשעת מלאכה ועל הזאה וכו' כלומר ואזיל בתרווייהו לחומרא כי היכי דלא תיפוק מינייהו חורבא:
אבעיא להו לחין מחמת עצמן תנן. כגון שטמן בהן בעת שתלשן שהן לחין מחמת עצמן דבכי הא מחממי טפי אבל לחין מחמת דבר אחר כגון שיבשו ונפל עליהן משקין אין מוסיפין כל כך חמימות ומותר או דילמא לא שנא. וכתב הרא"ה ז"ל דמסתברא דהכי קי"ל דלחין מחמת עצמן תנן חדא דלקולא נקיטינן ותו דמתני' נמי דייק הכי דקתני סתמא טומנין בכסות ובפירות וכו' ולא מפליג ומסתמא בלחין מחמת עצמן מיירי ומשום דלא שכיח כסות דעבידא מחוטא דביני אטמי לא תנא לי' דאי בלחין מחמת דבר אחר כיון דשכיחי הוה להו לפרושי:
מאי היא אמר אביי שלא יפיח וכו' פי' למאי אמר אביי וכו':
ומאי שנא כנפי יונה דאמר לי', פי' הרא"ה ז"ל דהאי לישנא לא דאיק דאיהו כי אמר לי' כנפי יונה לאחר שראה שחזרו בידו כנפי יונה הוא שאמר כן אלא ה"ק מאי שנא דחזרו כנפי יונה:
מה יונה זו כנפי' מגינות עלי' פי' רש"י ז"ל דהבא עלי' היא נלחמת ומכה בראשי גפי' מה שאין כן בשאר עופות, אבל במדרש רבה פירש בו ענין אחר יותר נכון, ומובא בתוספות]:
מתני'
טומנין בשלחין וכו' כיצד הוא עושה נוטל את הכיסוי פי' ומיירי שמגולה מקצת הכיסוי ואפי' אינה מגולה כלל מטה על צדה קצת ונופלין מן העליונים עד שיתגלה קצת הכיסוי דלא חשיב הכיסוי בסיס שהרי אינו שם לצורך עצמו אלא לצורך הקדירה ולתשמישה:
ר' אלעזר בן עזרי' אומר קופה מטה על צדה כלומר קדרה שטמנה בתוך קופה של גיזי צמר כשבא ליטול התבשיל הרי שאינו יכול להגביה הקדרה וליטלה משם לגמרי דחוששין שמא יפלו הגזין שמכאן ומכאן ותתקלקל הגומא ויבוא להחזירה ולעשות גומא לכתחלה בגיזי צמר ואסור לו לטלטלן דטלטול מן הצד שמי' טלטול אלא ישאיר הקדרה בקופה וכשרוצה לערות מטה הקופה על צדה ונמצאה הקדרה מטית מאילי' ונוטל התבשיל בזומא ליסטרון וחכמים אומרים נוטל ומחזיר ואמרי' בגמרא דהיינו דוקא בשלא נתקלקלה הגומא דאינהו סברי דלא חיישי' שמא תתקלקל הגומא ויבוא להחזיר ולעשות גומא אלא אם תתקלקל יניח הקדרה על אותן הגיזין שנפלו לגומא ולא יזיזם ממקומן, ות"ק דאיירי בנטילת כיסוי ולא איירי בקדרה עצמה אם יטלנה או יניחנה סמיך אפלוגתא דר' אלעזר וחכמים: