חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ג - כירה · דף מו:
הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר פי' ואפי' בחצר שאינה מעורבת, ואמר עולא מה טעם שהרי אסור ללובשן שם כדרך שאסור ללובשן ברשות הרבים וכיון שהן במקום שאסור ללובשן למה ניטלין, ואמר עולא הואיל ואיכא תורת כלי עליהן שרי' טלטול ואפי' שלא לצורך ככלים המותרין אלמא תורת כלי מילתא רבתי היא והכא נמי משום תורת כלי שרי' משום תשמיש כל דהוא:
מי יימר דנפל בי' מומא וכו'. כל הני מי יימר דאמר הכא לאו דוקא ולומר דדוקא דאית בי' כל הני מי יימר אית לי' מוקצה משום דמסיח דעתי' אבל בחדא מי יימר לית לי' מוקצה דלא מסיח דעתי' מיני' דלא היא דאפי' בחדא מי יימר אית לי' מוקצה כדמוכח בסמוך אלא הכא מסדר כולהו מי יימר דאיכא בבכור וה"ה דסגי בחד דאפי' בחד מסח דעתי' מיני':
ואמאי לימא מי יימר דמיזדקק לי' בעל. פי' ואם אסרה פירות או פת עלי' אמאי מותרת לאכול דהא מוקצה הוא דהא אסחי דעתה מינה:
הכא מי יימר דמיזדקק לי' חכם. דלגבי בכור לא מצי הדיוטות למשרי' אלא במום הידוע לכל כגון מחוסר אבר ומהאי טעמא הוא דאסר ר' שמעון בבכור ולגבי טבל שרי היכא דנתקן לכולי עלמא משום דכל אדם ראוי לתקנו:
כל היכא דכי מיכוין איכא איסורא דאורייתא וכו' ואע"ג דאפי' בכיבוי לר' שמעון ליכא איסורא דאורייתא דהא מלאכה שאינה צריכה לגופה היא מ"מ כיון דאפשר דאתי לידי חיובא דאורייתא כגון בשצריך להבהבה ומהבהבה אפי' אין צריך להבהבה אסור, וקשיא לי דא"כ גרירה נמי אע"ג דהוי חופר כלאחר יד כיון דאפשר לחפור כדרכו במרה וקרדום ליתסר. ויש לומר דבמה שהוא גורר אי אפשר לבוא לאיסור תורה אבל הכא בהדי דנקט לי' אפשר לכבותה כדי להבהבה, ומיהו בי"ט שרי למינקט נר דלא חיישי' להכי דהא מלאכה שרי לצורך אוכל נפש כ"ש דלא חיישי' לכיבוי:
מוכרי כסות מוכרין כדרכן. פי' רש"י ז"ל ואפי' הוא של כלאים, ויפה פי' דאלו הן של צמר ואינן אסורין אלא משום שהן תפורין בפשתן אפי' מיכוין ליכא איסורא כלל מדאורייתא וא"כ היכי קאמר הכא דכי מיכוין איכא איסורא דאורייתא: