חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ג - כירה · דף מא:
אמר רב לא שנו אלא להפשיר. פי' קס"ד השתא דה"ק דדוקא כשמתכוין להפשיר אבל מתכוין לצרף אסור ושמואל אמר אפילו מתכוין לצרף מותר, והיינו דאקשי' ולצרף לכתחלה מי שרי דבהא אפילו ר' שמעון מודה דאסור:
אמר רב לא שנו אלא שיעור להפשיר וכו'. פירוש הרא"ה ז"ל דרב ושמואל לא איירו אלא במיחם שפינהו ויש בו מים חמין דבהא אמר רב שיעור להפשיר מותר דכיון דיש בו מים חמין כשמוסיף כדי להפשיר אין הכלי מצטרף בכך אבל כשנותן מים מרובין שמצננין המים החמין מצרף הוא ואסור, ושמואל שרי כר' שמעון, ורב ושמואל לא איירו כלל באוקמתא דרב אדא ואביי דקמאי איהו טובא ורבוותא. דרביהו ולאו אמתני' קיימי אלא אעיקר דינא ומילתא באנפי נפשה היא ודכותה טובא בתלמודא ע"כ, וזה תימא דמאן לימא לן דלא קאי אהא דאביי דאמר אבל נותן לתוכו מים מרובין כדי להפשירן ואמר רב לא שנו אלא שיעור להפשיר דאי לא מאי לא שנו דקאמר וכן פירש הרשב"א ז"ל: