חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ג - כירה · דף מ.
ואי מכללא מאי. פי' רבה בר בר חנה הוא דאמר לי' לרב יוסף דהא שפיר מצי' למילף מינה ואהדר לי' רב יוסף דה"מ במתני' וכו' וא"ת והא כל מקום קאמר דמשמע אפי' בברייתא תירץ הרא"ה ז"ל דה"ק ה"מ במתני' אבל בברייתא לא קי"ל כהכרעה דברייתא היכא דסתם מתני' כי הא פליגא עלי' דהא מתני' פליגא אדר' יהודה ורבי דסתם מתני' עדיפא לן מדר' חייא דאי רבי לא שנה ר' חייא מנין לו, ולהאי פרושא קי"ל כהכרעה דברייתא היכא דסתם מתני' לא פליגי עלי' וכן דעת הרא"ה ז"ל ושלא כדברי הרשב"א ז"ל שכתב בשם הגאונים ז"ל דלא קי"ל כלל כהכרעה דברייתא אלא כהכרעה דמתני'.
תניא כותי' דשמואל חמין שהוחמו מערב שבת למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו אבר אבר. וכן הלכתא כשמואל והיינו שהרי"ף ז"ל לא הביא הא דר' יוחנן שפסק הלכה כר' יהודה דחמין שהוחמו מערב שבת שאינו רוחץ כל גופו משום דמהא דשמואל נפקא שלא התיר אלא פניו ידיו ורגליו וכ"ש שהוא אסור להשתטף בהן כל גופו אבל בצונן שרי להשתטף גופו ובהא מודה שמואל:
ואין צריך לומר חמין שהוחמו בי"ט שאסור לרחוץ כל גופו אבר אבר אבל פניו ידיו ורגליו מותר ומיהו חמין שהוחמו בי"ט חמירי מחמין שהוחמו בערב שבת דאלו הני משתטף למחר בהן כל גופו בקרקע אליבא דר' שמעון ואלו בחמין שהוחמו אסור לכולי עלמא כדקתני במתני' בחמין שהוחמו בי"ט ואסורין ברחיצה והיינו דקתני ואצ"ל חמין שהוחמו בי"ט, ומיהו אליבא דהלכתא דינן שוה לגמרי שאלו ואלו אינן מותרין אלא ברחיצת פניו ידיו ורגליו לבר מחמין שהוחמו מעי"ט דמותר ברחיצת כל גופו אבר אבר ובלבד שלא במרחץ שאלו במרחץ ודאי אסור כדבסמוך ולא פליג אהא דפסק ר' יוחנן כר' יהודה דבחמין שהוחמו מערב שבת אסור לרחוץ כל גופו דמשמע דאפי' אי"ט קאי כדקתני במתני' דלא קאי אלא אשבת אבל בי"ט הלכה כר' שמעון דחמין שהוחמו מערב י"ט למחר רוחץ בהן גופו:
ת"ר מרחץ שפקקו נקביו מע"ש. פי' הרא"ה ז"ל לפי שאי אפשר להסיק בשבת ולחתות ולהוסיף פוקקין נקביו מערב שבת לשמור חומו למחר. וכן נראה מדברי רש"י ז"ל, אבל הרשב"א ז"ל לא פי' כן:
למוצאי שבת רוחץ בו מיד. פי' ואין צריך להמתין בכדי שיעשו שהרי לא נתחממו בשבת ולא חיישי' דלמא אתי לחתויי בשבת דהא אורחי' דמרחץ דשריק פומי':
פקקו נקביו מערב י"ט וכו' ומשתטף בבית החיצון אבל רחיצה לא משום דבמרחץ שייך למגזר אפי' בי"ט כדפרישנא לעיל:
אלא ששמין שלו מחופין בנסרים. פי' ולא יהיו מוסיפין חום בי"ט, א"נ שלא יבואו לטעות ולרחוץ בחמין וכשבא הדבר לפני חכמים אסרו אע"פ שאין חמין שלו מחופין בנסרים דכיון שהאור שהסיקו בו הי' מבעוד יום מערב י"ט אע"פ שנתחמם בי"ט אין בכך כלום:
אמבטאות של כרכין מטייל בהן ואינו חושש. פי' מכיון שאינו מתכוין לזיעה:
וזיעה במקומה עומדת. פי' שאסור ליכנס בבית המרחץ של כפרים אפילו לטייל בהן גזירה שמא יזיע בהן כדאמרינן בסמוך דכיון דזוטרן נפיש הבלייהו . ומשתמר החום בתוכן: