חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ב - במה מדליקין · דף לב.
נשמה שנתתי בכם קרוי' נר. וכתב רש"י ז"ל דנשים נצטוו על כך כדאמרי' בב"ר היא איבדה חלתו של עולם שעל ידה נטרד אדם הראשון שנתרם כחלה וכיבת נרו של עולם ושפכה את דמו שגרמה לו מיתה ע"כ. והרי כאן שלשה חלה ודם ונר:
בעון שמכבסות צואת בניהם. פי' שמכבסות בגדים המטונפין בצואת בניהם כנ"ל:
חדא כר' אלעזר וחדא כרבנן. פי' דמאן דאמר דבקי מיתה דמשמע דמיתה נדבקת בה קודם זמנה כר' אליעזר דאמר ילדות כלומר דמיתות בחורות על שלש עבירות אלו. ומאן דאמר בדקי מיתה שבודקין אותה בשעת הסכנה כרבנן דאמר יולדות כלומר בשעת לידה:
הלכות הקדש תרומות ומעשרות הן הן גופי תורה ונמסרו לעמי הארץ. פי' רש"י ז"ל דהקדש מסור לכל אדם להקדיש וחל הקדש על פי כל אדם וכן תרומות ומעשרות שכולן אוכלין מפתן של עמי הארץ וסומכין עליהם שתקנו התבואה כראוי ונמסרו לעמי הארץ שאין ב"ד צריכין למנות שומרין עליהם. וי"מ הקדש כגון יין לנסכים כדאמרי' בפרק חומר בקדש שעם הארץ נאמן עליו והקשה רש"י ז"ל דההוא מדרבנן הוא והכא דאורייתא קאמ' מדתני תרומות ומעשרות דנאמנין דאורייתא ולא מדרבנן וי"מ תרומות ומעשרות כגון עניים, אבל בירושלמי גרסי' רשב"ג אומר הלכות הקדש חטאות והכשרות גופי הלכות ושלשתן נמסרו לעם הארץ הקדש דתנן אם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן, חטאות דתנן הכל נאמנין על החטאות, הכשרות דתנן ועל כולם עם הארץ נאמן לומר טהורים הם: