חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ב - במה מדליקין · דף כז:
הכנף מין כנף. פי' דהוי יתירא דהא כתיב על כנפי בגדיהם, והוה לי' למימר ונתנו על ציצית פתיל תכלת. אלא להכי אתא שיהא הציצית ממין הטלית ואם טלית של משי הוא יהא הציצית של משי ולא משאר מינין דהכי משמע ציצית של כנף יהא, כן פי' רש"י ז"ל, אבל בתוספות פירשו שלא יהו החוטין כולן צבועין אלא מין הכנף כלומר לבנים כמין הכנף ולא צבועים, אי נמי אם הכנף צבוע יהיו החוטין צבועין ולא לבנים:
.
וכתיב צמר ופשתים דמשמע גדילים תעשה אותן מהן, צמר פשתי' פוטרין בין במינן ובין שלא במינן כגון. אם הטלית של קנבוס ושל משי. סד"א כדיוקא דרבא קמ"ל מהכא משמע דרבא לית לי' כתנא דבי ר' ישעמאל דרישא אף כל לאתויי ציצית ולא מחייב אלא צמר ופשתים ולרבא כל בגד חייב אם הוא מין כנף כדדריש הכנף מין כנף, ואפשר דרבא סבר כאידך תנא דבי ר' ישמעאל וכן מוכח התם במנחות וכיון שכן קיי"ל כרבא דהוא בתרא ונמצא כל בגדים חייבין בציצית מן התורה אלא ששאר בגדים פוטרין במינן בלבד מן התורה וצמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן ושלא כדברי הרי"ף ז"ל אלא כדברי הגאונים ז"ל:
אמר אביי ר' שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד. פי' דתלו לסיכוך בטומאה ודלא כרבנן דסברי דהתם דאע"ג דלא מקבלי טומאה פסילי לסיכוך מכיון דנפקי מכלל פסולת גורן ויקב דאמרינן התם סככה באניצי פשתן פסולה ופרישנא התם כיתנא דדייק ונפיץ ואע"ג דאכתי לא מיטמא כלל לא טומאת שרצים ולא טומאת נגעים:
מתניתין
כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן. כתב הרא"ה ז"ל מסתברא כמאן דאמר דפתילה דקנבוס לא אבל דצמר גפן אין לנו כיוצא בה ולא בהאי כללא הוא דלאו יוצא מן העץ הוא אלא יוצא מן הפרי ע"כ, וכן דעת ה"ר יונתן ז"ל אבל רבינו תם ז"ל כתב דאפילו בפתילה דקנבוס מדליקין דלאו יוצא מן העץ הוא: