אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק ב - במה מדליקין › דף כה:

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ב - במה מדליקין · דף כה:

דף כה.

מתני' ר'

ישמעאל אומר אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת. פי' שריחו רע. וא"ת ותיפוק דהא אינו נמשך אחר הפתילה אפי' בעוד שהזפת בתוכו כדתנן ולא בזפת וכ"ש בעטרן שהוא הפסולת. וי"ל דדוקא זפת אינו נמשך לפי שהוא עב אבל עטרן שהוא צלול כמים נמשך:

שמן שומשמין. שמעתי שהוא שמן שעושין מאליגריי"א ושכן קורין אותו בלשון ערב סומסמי:

גמ'

רחיצת ידים ורגלים וכו' ואני אומר מצוה. פי' מורי נר"ו נראה דלאו מצוה ממש קאמר שיברך עלי' אלא מנהגא בעלמא ולא מברכינן אמנהגא כדאמרי' גבי ערבה תדע דאמרי' מאי מצוה דאמר רב יהודה אמר רב כך הי' מנהגו וכו' דאלמא לאו מצוה אלא מנהגא. וכן כתבו בתוספות דמשום הכי רחיצה מצוה משום דקיי"ל דמנהג אבותינו תורה היא וכן כתב ה"ר יהונתן ז"ל ואני אומר מצוה מצוה לשמוע דברי חכמים ע"כ:

סדין בציצית ב"ש פוטרין. הנכון לפרש דב"ש אית להו היקישא דלא תלבש שעטנז גדילים תעשה והילכך כל היכא שהוא כסותו מותר להטיל בה תכלת אבל סדין לא דהא בסיפרי דרשי' כסותך פרט לסדין וכיון דלא אפשר בתכלת משום שעטנז אף בלבן פטור דכל שאינו בתכלת אינו בלבן ואפי' למ"ד אין מעכבין זה את זה, והייינו דקאמר ב"ש פוטרין דמשמע דלגמרי פטרי ואפי' ממין הסדין דהיינו בלבן דאלו מחייב בלבן כמו שפירש"י ז"ל ולא פטרי אלא מתכלת הוה להו למימר ב"ש אוסרין:

ואינהו סבור. פי' ואינהו שהיו מחפין כנפי כסותן ולא הטילו בהן ציציות כלל כב"ש סברי משום כסות לילה שאסור להטיל בהן תכלת וכיון שאינו בתכלת אפי' בלבן אינו. ורש"י ז"ל פי' דב"ש לבן הטילו בהן ולא תכלת ולפי זה נפרש ואינהו שהטילו לבן ולא תכלת סבור דאסור גזרה שמא יכסנו בלילה דליכא משום מצוה ואיכא משום כלאים, עם היות שרש"י ז"ל פי' שמא יש לו כסות שהוא מיוחד ללילות ויטיל בו ציציות ונמצא לובש כלאים שלא במקום מצוה הכל עולה לענין אחד:

אמר רבה מפני שריחו נודף. כלומר ריחו טוב והולך למרחוק גזרה שמא יסתפק ממנו לסוך בו ידיו:

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה