חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ב - במה מדליקין · דף כא.
ת"ר כל אלו שאמרו אין מדליקין וכו' פי' כל אלו דקתני במתני' שאסור לעשות מהן פתילות כגון לכש וחוסן וכו' אבל עושין מהן מדורה דלא גרע מעצים דעלמא שמחמת שהם רבים לא יפסוק האש מתוכם ולא אתי לחתויי ובלבד שלא יקרא בספר לאורה:
מה טעם לפי שאין מדליקין. פי' שאין מדליקין בעיניהו וגזרי' על ידי תערובת אטו בעיניהו:
הנך בעיניהו מימשכי והנך לא מימשכי בעיניהו. פי' חלב מחותך וקרבי דגים שנימוחו ממשכו בעיניהו אלא שגזרו עליהם אטו חלב שאינו מהותך ואטו קרבי דגים שלא נימוחו אבל ע"י שמן לא גזרו משום דהוי גזרה לגזרה:
ולא שתהא עולה מחמת דבר אחר. כלומר שתהא צריכה תיקון והטיי':
אמר רבא מאי טעמא דרב הונא וכו' ומותר להשתמש לאורה. פי' מדאסר בשבת, וא"ת דילמא תרווייהו משום דכבתה זקוק לה ובשבת לא מצי לאדלוקה תירץ הרא"ה ז"ל דמדקאמר פתילות ושמנים שמעי' להו דפתילות לחול מפני שהאור מסכסכת בהן והיא כבה והילכך בחול אסור גזירה שמא יכבה ויפשע ולא ידליק אבל המדליק בשמנים דמתני' עם פתילה יפה אין הפתילה כבה אלא שאין השמן נמשך יפה אחר הפתילה והאור עמום והילכך נקט שמנים משום שבת גזירה שמא יטה כיון דמותר להשתמש לאורה ופתילות משום חול, ולפום הך פירושא שרי לאדלוקי בחול בשמנים דמתני' עם פתילה יפה כיון שאינה כבה דיכול לאטויי, אלא אסרו שמנים בחול משום שבת דכולה עבדוה כחד מלתא: