אור ברסלב
חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת פרק א - יציאות השבת › דף יט:

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק א - יציאות השבת · דף יט:

דף יט.

התם הוא דמעיקרא אוכלא והשתא אוכלא, פי' והוה לי כאוכלא דאיפרת:

אמר לך לאו מי אתמר עלה א"ר יוחנן וכו' במחוסרין דיכה כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי במחוסרין שחיקה והני נמי כמחוסרין דיכה דמו, פי' שלש מלאכות הן בכולן בין בשום ובוסר ומלילות בין בזיתים וענבים בין בחלות דבש והם ריסוק דיכה ושחיקה. ופריש ר' יוחנן דכי איפליגו ר' ישמעאל ור"ע לא בריסוק בלחוד דלא שרי בהא בלחוד ר' ישמעאל כיון שעדיין צריכין דיכה וטעינתן גורמת הכל ונמצא הכל עשוי בשבת. והא דנקטי ר' ישמעאל ור"ע לישנא דריסוק לאו דוקא אלא דיכה קאמרי ולא חש להו משום דסתמא שום ובוסר ומלילות לא חזו בריסוק בלחוד בלא דיכה לסחטן בידים, והא (הוא) דקשתיק לר' יוחנן לפרושי הכין משום דנקטי שום ובוסר ומלילות דלא חזו בריסוק והלכך קאמר ר' יוחנן דלאו דוקא ריסוק, אבל הא דתנן חלות דבש שריסקן ריסוק דוקא קאמר משום דחלות דבש בריסוק בלחוד איפשר לסחטן וחזו לסחיטה דאי לא לא הוי לי' למיתני האי לישנא ואפי' הכי קא שרי ר' אלעזר ואתיא כמתני' דמתני' נמי כמחוסרי דיכה דמי כלומר שאין לזיתים וענבים דמתני' מבעוד יום אלא ריסוק ועדיין צריכין דיכה לפי שקורת בית הבד או עיגולי הגת אינו עושה בהם דיכה אלא ריסוק, וא"ת ואמאי קאמר דמתני' כמחוסרין דיכה זה דבכולהו איתנהו להני תלת דהיינו ריסוק ודיכה ושחיקה מהא מתניתא דאייתי רב הושעיא בזיתים וענבים שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן אסורין ור' אלעזר ור' שמעון מתירין ופרכי' לקמן פרק חבית ורב הושעיא גברא יתירא אתא לאשמועינן פי' דמאי אתא לאשמועינן מתניתא דהיינו מתניתין דחלות דבש שריסקן מערב שבת ולא אתא לאשמועינן אלא גברא יתירא דהיינו ר' שמעון דלא איירי בחלות דבש, ופרקי' רב הושעי' טובא אשמועינן דאי מהתם הוה אמינא התם הוא דמעיקרא אוכלא והשתא אוכלא אבל הכא דמעיקרא אוכלא והשתא משקה לא, אלמא דלא שאני לן בין חלות דבש לזיתים וענבים אלא בהאי טעמא, ובזיתים וענבים הא איתמר בהדיא דאיתנהו לכולהו כדאמרי' והני נמי כמחוסרין דיכה דמו, ומינה דהה"נ לחלות דבש כדפרישנא ומ"מ בין למר בין למר מתני' בריסוק בלחוד שרי וכן הלכתא וכדאמרינן הורה ר' יוסי ב"ר חנינא כר' ישמעאל ומשום דאיתוקם כמתני', כן פי' הרא"ה ז"ל בשם הר"ז הלוי ז"ל:

עז לחלבה ורחל לגיזתה. פי' וה"ה רחל לחלבה אלא שדרך רחל לאהוב אותה בשעה שאינה מינקת כשעה שהיא מינקת מחמת הצמר שלה שהוא רך וראוי לעשות ממנו בגדים טובים ונאים משא"כ בעזים שהצמר שלהן קשה:

מתני' אין צולין בשר וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום וכו'. פי' והא מתני' אפי' ב"ה היא ואינו אסור משום מלאכה הנגמרת בשבת דהא קא שרו ב"ה לעיל היכא שהתחיל מבעוד יום אלא הוי טעמא הכא משום דכיון שצריך אותם לשבת אתי לחתויי בגחלים:

תוכן העניינים

חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה