חידושי הרן (מיוחס לו) על שבת· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק א - יציאות השבת · דף יז:
אף גדולי תרומה בו ביום גזרו. פי' זרעה אדם שלא תהא בטלה בזריעתה אלא שתהא תרומה כבראשונה:
אי חשידי אפרושי נמי לא אפרשו. כלומר דכיון דאית להו תקנתא כשמואל דאמר חטה אחת פוטרת את הכרי והיכא דעבדי הכי לא אכלי טבלים למה להו לאפרושי תרומה ומדחזינן דמפרישי ליכא למיחש שמא יזרעו תרומה דעדיפא מינה מצו עבדי לפוטרה כשמואל:
אי הכי לר' מאיר תשסרי הויין אוכלין וכלים כחדא חשיב להו. ה"ג רש"י ז"ל ופי' להו ז"ל כן ט' דאלו פוסלין את התרומה וב' דאין קורין ואין פולין הרי י"א פשו להו שבעה והם צנור ומרדע ובנות כותים ובוצר לגת וגידולי תרומה ונותן כיסו הרי י"ז ופתן ושמנן ויינן ובנותיהן חשיב לכולהו כחד כיון דמשום חד טעמא הוא דהיינו משום ע"ג, ולר' יוסי שפוחת הא דצנור מוסיף הא דתינוק כותי שמטמא בזיבה ור' מאיר דאיבעי למימני הא דתינוק כותי בהדי י"ח דבר קא חשיב אוכלין וכלים שנטמאו במשקין חד וליכא אלא שמונה שפוסלין את התרומה. וכן פרישנא במתני' אין קורין ואין פולין בכלל י"ח דבר הן, והרב ז"ל אזיל לטעמי' דמפרש הא דאמרי' י"ח דבר גזרו ובי"ח נחלקו דדבר אחד הן דאותן י"ח דברים שגזרו עליהם במחלוקת היו אלא שנמנו ונמצאו ב"ש רבים ומשום כך חזרו ב"ה מדבריהם. והרא"ה ז"ל גריס אוכלין ומשקין כחדא חשיב להו. ופי' להו ז"ל כן אוכל ראשון ואוכל שני אחד, ושותה משקין טמאין ב', ובא ראשו ורובו במים שאובין ג', וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין ד', והספר ה', והידים ו', והאוכלין ז', והכלים שנטמאו במשקין ח', ומניח כלים תחת הצנור ט', ובנות כותים י', ומרדע י"א, ובוצר לגת י"ב וגידולי תרומה י"ג, ומי שהחשיך לו בדרך י"ד, ופתן ט"ו, ויינן ט"ז, ושמנן י"ז, ובנותיהן י"ח, ולר' יוסי דפליג בההיא דצנור בציר להו ולא הוו אלא שבסרי ומונה להשלימן לי"ח הא דאמר רב בר יצחק גזרו על תינוק כותי שיטמא בזיבה, אבל דר' עקיבא דלעיל לא קשיא לר' טרפון דבתר דשמעה קבלה דהכי אורחי' בהדי ר' עקיבא, ור' מאיר דמני הא דתינוק כותי בהדייהו קא חשיב אכלין טמאין ושותה משקין טמאין בחד דהכי אמרי' לעיל היינו הך וסבירא לי' דכולה חדא גזירה היא ולא איכפת לי' הא שכיחא דאמרי' לעיל, ויש מונין הא דאוכל ראשון ואוכל שני בתרתי, ופתן ושמנן בחד, ומ"מ לתרתי פירושא לא קא חשיב הא דאין קורין ואין פולין בי"ח דברים שגזרו ויהבי טעמא משום דהא דאין קורין ואין פולין היו במחלוקת תחלה אע"פ שהושוו אחר כן וחזרו בהן, ולא נהירא דהא חזינן דקא חשיב הא דצנור והא דבוצר לגת שהי' בהם מחלוקת בתחלה ואחר שחזרו בהן קא חשיב להו, והנכון פי' רש"י ז"ל:
מתני'
ב"ש אומרים אין שורין דיו וכו'. פי' ששורין העפצים במים או סמנין כדי לצבוע באותן המים, וטעמא דב"ש כדי שלא תגמר המלאכה בשבת ע"י כליו דאית להו לב"ש שביתת כלים כדאי' בגמרא: