אור ברסלב

חידושי הרימ על שולחן ערוך חושן משפט חלק ב· רבי יצחק מאיר מגור [אלתר]

הלכות מקח וממכר · סימן קפט

הלכות מקח וממכר

סעיף א

(א) אין המקח נגמר בדברים כו' אפילו כו' ואמרו להם הוו עלינו עדים שזה מכר וזה לקח אינו כלום כו'. זה לשון הרמב"ם וטור וב"י כ' שנתבאר כו' ע"ש. וא"י היכן מבואר וקשיא לע"ד שהרי הרמב"ם פ' דמחייב א"ע במה שאינו חייב באומר אתם עדי ע"ש פ' י"א מה' מכירה אע"פ שהם והעדים יודעים שאינו חייב לו כלום כו' שאמר הוו עלי עדים ע"ש וכן בש"ע סי' מ' דמפרש פ' הנושא או דאמר א"ע כפשטי' ע"ש. וא"כ ס"ל דאודיתא הוי קנין דמה חילוק בין מודה שחייב או מודה שהקנה לזה. ולמה לא יועיל כאן שאמרו שניהם הוו עלינו עדים שזה מודה שמכר וזה מודה שלקח ומחויב המעות. והי' אפשר לומר כיון שמודה רק שמכר א"כ לא הקנה רק כשיהי' הלה מחויב מעות ונגדו לא מהני הודאתו וכיון שאינו מחויב לא הוי אודיתא שהקנה וכן הלוקח מודה רק שחייב כך כשזה מחויב ליתן לו החפץ וזה לא מהני ושוב גם הודאת שניהם לא מהני דאין כאן אודיתא. או די"ל דאמירת כל שב א' א"ע הוא רק על חבירי שהמוכר אומר א"ע שזה לקח והלוקח שזה מכר ולכך נקיט שזה מכר ובטור פלוני ולא נקיט שמכרתי כו'. והוא דוחק גדול. וגם עדיין תמוה שסיים הרמב"ם וכן בנותן מתנה ומקבלה. וקאי גם על הוו עלי עדים ע"ש ברמב"ם. ובזה הנותן אומר רק הוו עני עדים שנתתי לפלוני כו'. והא גבי נתתי שדה זו לפלוני מפורש בש"ס (גטין ד"מ ע"ב) דמהני מטעם הודאה כו'. ולא ראיתי מי שעמד בזה:

והי' נראה לע"ד מדקי"ל כשיש קנין טוב יותר נא קני בגרוע כמו ד' שדרכן, בהגבהה לא קני במשיכה דאין מורה שנעשה שנו מדאינו מגביה כיון שאפשר. וכן מסירה ומשיכה ורשב"ם בתוספ' ע"ש (ב"ב דף ע"ו). וא"כ י"ל דוקא במחייב כו' דאין קנין טוב יותר דבשטר יהי' ג"כ רק חיוב. ואין רוצה חיוב בשטר רק בע"פ של יגבה ממשעבדי. ועל חיוב בע"פ אין טוב יותר ומורה הודאה שפיר על קנין החיוב וכן באיסור גיורא לא הי' קנין אחר כמבואר שם היכא ליקני כו' ע"ש (דף קמ"ט). וכן בקרקע ג"כ לעולם אין קנין חשוב יותר מאודיתא אבל במטלטלין שמודה שהקנה לו ואינו נותנו לו י"ל דאינו קונה כלל שהרי דרכו במשיכה והגבהה שמושכו לרשותו כשהוא שלו י"ל דלא קני כנ"ל:

והיו מיושבים קושיות תוס' בכמה דוכתי ב"ב פ' ח"ה וכתובות כו' שהקשו ניקני באודיתא ע"ש. וגם אזדי לה מה שהמציאו אחרונים לענין חמץ ובכור קנין אודיתא. אולם לקמן סי' קצ"א דשטרי דידן שטרי קנין הם אף שכ' לשון עבר מכרתי. אבל שטר ראי' של הודא' לא מהני לקנין וע"ש בר"ן פ"ק ד"ק ומחלק בין לשון הודאה בעלמא ע"ש שאינו מבואר יפה החילוק. ורמ"א ז"ל נראה שמפרש דבריו שכ' בפירוש שהשטר אינו אלא ראי' ולא מסר לו בשטר ע"ש. מ"מ צ"ל דמ"מ כיון שכ' הודאה לראי' יקנה באודיתא. ואפשר משום דא"כ עדיין יקנה בשטר זה והוא פירש שאינו מקנהו בשטר זה:

(ב) בטור אלא א"כ יקנה כו'. אבל אם הי' לו פקדון בידו וכיוון לקנות בסכום ידוע שאמר ליתן למפקיד לא קנה ע"ש. וב"י תמה ומגי' ע"ש דהא קי"ל ברשות הלה המופקדין אצלו קני ע"ש. ולענ"ד י"ל דהא קי"ל (סי' קצ"ז) דצ"ל לך משוך וקני כו' ובפניו כמה דאמר לי'. והיינו כיון דמושך את שלו בפניו ושותק הוי כאמר לי'. אבל בזה המופקד אצלו דכל שלא קנה החפץ הוי ברשותא דמפקיד דהשאיל לשמירת ממונו ביתו קרינן כמ"ש הרא"ש ריש פסחים. וא"כ הא דקני הנפקד בדבור ע"כ כמו גיטו וחצירו באין כא' ע"י שקונה נעשה ביתו ורשותו כנ"ל. אבל לענין שיחשב כאמר לי' משוך וקני נראה דלא מהני גם בפניו אף שאומר שרוצה לקנותו בסכום שא"ל כבר. דהא כל זמן שלא קנה אינו משיכה כלל לרשותו אין השתיקה ראי' כלל שמקנהו כנ"ל. והוי כהאי דבעי בש"ס ריש ב"מ הקדישה בלי תקפה מהו. כיון דאינו ברשותו כל שלא הי' הודאה ואין כאן תפיסה של כלום שוב אין השתיקה ראי' כלל כנ"ל:

עוד י"ל למ"ש הש"ך ז"ל דלא מהני קנין חצר בב"א רק שהוא חצירו קודם ואח"כ קונה ע"ש הוכיח ממ"ד ציבורין בקנין אגב ע"ש. ומה שתמהו עליו האחרונים מש"ס דגיטו וחצירו באין כא' לע"ד לק"מ דבגט מטעם יד מהני מה שבא מידו לידה בב"א. משא"כ חצר דגברא מטעם שליחות בעי שיהי' מקודם שליחו ואח"כ נקנה וכן י"ל בין מה דמהני בע"כ. עכ"פ לדעתו ז"ל למה יועיל גבי פקדון בדבור הא בב"א עם הקנין כנ"ל. וצ"ל דהא מהני סילוק עכ"פ בנפקד שאומר לו טול שלך ושוב פסק שאלת ביתו לממונו וקונה מיד בתורת חצר. וא"כ זה שייך רק בפניו דמפקיד אבל כשאמר לו מפקיד פעם א' שרוצה למכור בזה הסך ואז לא השיב שרוצה. רק אח"כ שלא בפניו יאמר או יכוין לקנות בסך הנ"ל. ושלא בפניו א"י להסתלק משמירת הפקדון והוי ביתו. רק אם יקנה ואין כאן התחלת קנין כמ"ש ש"ך ז"ל כנ"ל:

עוד י"ל למ"ש הטור (סי' קצ"ז) בשם רמ"ה הובא ב"י כאן להקשות דבא"ל משוך וקני גלי דעתו דלא בעי דלקני לו רשותי' והוכיח ב"י דאל"ה קני לי' רשותא. וא"כ י"ל דאף שאמר לי' מפקיד כבר שרוצה למכור החפץ בכו"כ סך מעות כיון דקי"ל כר"י ד"ת מעות קונה וגם מדרבנן כגון שמושכר כו' דלא שייך נשרפו חטיך כו' ע"ש בש"ס (ב"מ מ"ט ע"ב). וא"כ כיון שהחפץ ברשות הנפקד שוב קנין מעות טוב יותר שיקנה בכסף דמהני מה"ת וגם מדרבנן. וא"כ במה שאמר שרוצה למכרו לך בכו"כ היינו שיתן לו המעות ויקנה בכסף כנ"ל ואינו נכלל באה שרוצה להקנותו במשיכה בלי כסף והוי כאמר משוך כו'. וא"כ שפיר לא מהני בין שא"ל משוך ובין שאמר בכסף. רק באומר בפירוש כנ"ל:

תוכן העניינים

חידושי הרימ על שולחן ערוך חושן משפט חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה