חידושי הרימ על שולחן ערוך אבן העזר· רבי יצחק מאיר מגור [אלתר]
הלכות קידושין · סימן כט
סעיף א
האומר לאשה הרי את מקודשת לי בדינר זה על מנת שתחזירהו לי אינה מקודשת. (אבל האשה שנתנה לא' מעמ"ל לאחר ל' כדי לקדשה בה בתוך ל' ונתן לה תיך ל' לק' מקודשת. י"א דאם נתן לה מעמ"ל ואמר בהנאה זו שאת נהנית כו' מקודשת):
א ע"מ כתב ב"ש עמ"ש הב"ח דמיירי בכפל כו' דבתוס' כו' אומדנא כו' ע"ש. ואיני מבין הא ע"כ צריך שיהיה אומדנא בלי התנאי. דאל"כ תמיד אומדנא אף שלא כפל וא"כ באתרוג שייך שאינו רק לצאת שגם הוא צריך. וכהא דזבין למיסק כו' דאומדנא דאין אדם מוכר כו' או לא איצטריך זוזי כו' וסגי בלי ד"ת רק גלוי דעת. דכשאין מקוים התנאי יש אומדנא שלא היה מקנה כלל משא"כ קדושין וכה"ג דכל כסף קדושין אדם נותן לחלוטין ואין שום אומד דרוצה שתחזיר רק מחמת התנאי. ואי לא כפל לא מהני שדעתו גם שלא יקוים לא יתבטל:
ונראה ליישב כונתם. דהא בלא תנאי אם אמר ותחזירם הוי שיור שאין מקנה כלל כדאמר בבכורות לענין פדיון דהוי אזיל כו' שיחזיר לו א"ל לא גמרת ואקנית ואינו פדוי כו' והוי כמתנת ב"ח כו' רק בדרך תנאי מהני דבאופן זה ע"מ להחזיר גמר ואקני והחלוק כמו בגט בין חוץ לפלוני דהוי שיור ואינו גט ובין על מנת שלא תנשא לפלוני כו' דמהני דכשמקיימת התנאי הותרה לכל אף לפלוני. רק שא"א שאז לא יהיה גט כלל ע"ש. וכן ממש בהנ"ל דכשמחזרת היה לגמרי שלה כמו שא"צ להחזיר כנ"ל וא"כ לא שייך לומר לפי שלא כפל בטל התנאי א"כ ישאר דבורו שתחזיר לו ולא דרך תנאי א"כ לא הוי נתינה כלל דלא גמר ואקנה. ושוב מהני דרך תנאי אף שלא כפל, ושפיר דמי כמו אומדנא גבי אדעתא למיסק כו'. דבלי התנאי לא היה מוכר כלל ושפיר מהני הגילוי דעת וכן אתרוג וממילא גם בק' וכה"ג בעמ"ל שפיר כיון שמגלה דעתו שלא רצה להקנות לחלוטין רק שתחזיר ושוב בלי התנאי לא גמר ואקני ואינו נתינה כלל. ושוב יועיל ג"ד גם בלא כפל, משא"כ שאר תנאים דהנתינה מצד עצמה כראוי כנ"ל. ומ"מ א"א לומר כן דהא בש"ס גיטין ע"ה בגט עמ"ל אמר דבעי כפילא אף דשייך ג"כ כנ"ל:
ונראה דתוס' שהקשו רק על אתרוג ולא מקודם משום שלא הוזכר מקודם דאי לא החזיר בטל הנתינה. וי"ל דממ"נ אי מעמ"ל לא הוי נתינה א"צ דיני תנאי דאין כאן נתינה כלל ולא קשה דנאמר כיון שאין ד"ת לא יצטרך להחזיר ויהיה מתנה דל"ש תנאי בטל ומעשה קיים רק כשיש מעשה משא"כ אי לא שייך נתינה ואי מעמ"ל שמה מתנה י"ל באמת דגם שלא החזיר מהני משום דלא כפל בטל התנאי. ועכ"פ שפיר פריך הש"ס ממ"נ אי עמ"ל כו'. רק על רבא דאמר באתרוג החזירו יצא לא כו' לא יצא הקשו שפיר כיון דס"ל עמ"ל שמה מתנה שוב גם לא החזיר יצא דלא כפל ותירץ דמהני גילוי דעת כנ"ל. אבל בשאר דברים פדיון וכה"ג י"ל באמת דפדוי אף שלא החזיר כיון דלא כפל ומסיק שפיר בכולהו קני כנ"ל כיון דעמ"ל שמה מתנה שוב בעי כפילא וא"ל תנאי בטל ומעשה קיים כנ"ל. ובקדושין י"ל ג"כ כיון דלרמב"ם ז"ל מן התורה אין כאן נתינה בקדושין עמ"ל. ולתוס' י"ל מדרבנן מעמ"ל לא שמה מתנה בקדושין ואין כאן מעשה כלל. וא"צ ד"ת אך מ"מ קשה למה יתקנו בזה הא כמו שמן התורה דהוי מתנה ובטל התנאי בלא כפלי' ושוב לא יהיה דמי לחליפין כלל דא"צ להחזיר [חסר סיום הענין]: