חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק כה · פסקה ח
יג אותה שעה אני מספיק להם מעדני ג"ע. ז"ש בסיפיה דקרא לחמו ניתן מימיו נאמנים:
יד ד"א והוא מרומים ישכון וגו'. לחמו נתן מימיו נאמנים מלך ביפיו תחזינה עיניך הה"ד כי ה' אלהיך מביאך כו' כצ"ל:
טו שנאמר בארצות החיים. זה ראיה שג"ע נקרא ארץ:
טז כביכול מיסב כו'. ז"ש מלך ביפיו תחזינה כלומר בעת לחמו נתן כו':
יז והוא מחלק להם מנות. אפשר דרש סיפיה דקרא ישא מדברותיך כד"א וישא משאת מאת פניו:
יח והוא מביא להם פירות מגן עדן. כדחשיב ארץ גפן תאנה כו':
יט ומי מברך כו'. עיין פסחים (קי"ט):