חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק ג · פסקה ד
ח היכן אני. משכינם בקיץ כו' כצ"ל:
ט מן חררה שהיא יוצא עמהן. דרש כן על צאי לך בעקבי הצאן כדדרש ר"א בשי"ר שם:
י אלא למי שהוא מתירא. והיינו מפני שלא היה להם זכות. ועב"ר ר"פ ע"ג (ואפשר נתכוונו כאן לענין מאמר ההוא):
יא וזה לך האות כו'. לפי שאהיה עמך. זהו כעין פי' הרשב"ם ע"ש וכפי פסוק הטעמים נמשך וזה לך האות למעלה. ושלא כפירוש של הרמב"ן ע"ש:
יב משם ד"א מהו שא"ל האלהים. כי אנכי כו' כצ"ל:
יג ובאנכי אני מעלה אתכם. אפשר רומז למ"ת שהתחיל באנכי (שהיא עיקר תכלית ההעלאה לישראל ממצרים). וז"ש כי אנכי שלחתיך וגו' תעבדון את האלהים על ההר הזה: