חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק ג · פסקה ג
ו אני אמרתי ליעקב אנכי ארד כו'. ועתה ירדתי כו' בא לפרש שמ"ש ליעקב אנכי ארד עמך מצרימה. אין פירושו כפשוטו בשעת ירידה לגלות מצרים. שא"כ למה חזר לכתוב כאן וארד להצילו. אלא עיקר ירידה זו על הירידה הלזו להצילם נאמרה:
ז לכה וודאית הה"א שבסוף התיבה. כלומר אליך ובך הדבר תלוי (ויהיה פירושו כמו לכה לישועתה (תהלים פ') ע"ש בפרש"י) ולא יתפרש לשון הליכה כפשוטו. וא"כ שהיא לשון אליך הה"א יתירא שנכתוב תמיד לך בלא ה' (רק ה' נמנו במסורת הכתובים עיין בפרש"י תהלים שם) לכן אמר שהה"א וודאית כלומר נכתבה לבירור הדבר בוודאי שלך הדבר מצפה אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם (ונראה מ"ש בירושלמי פ"ד דסוכה ה"ג על קרא דלכה לישועתה לך יודייה היא ט"ס וצ"ל וודיה ופירושו כדהכא. עי' בשוח"ט שם ובויק"ר פ"ט). ועיין במ"כ ויק"ר פ"א מ"ש בזה: