חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק ב · פסקה ב
ד הה"ד ה' בהיכל קדשו. (תהלים יא) כצ"ל שסיפיה עיניו יחזו כו' דדרש ליה לקמן ו' ארשב"נ עד שלא חרב כו'. שח"ט שם:
ה שנאמר הנה זה עומד אחר כתלנו. שה"ר שם ע"ש:
ו והפרדס זה העולם. והמגדל גבוה זה בהמ"ק שמשם ההשגחה יצאה לכל העולם כמ"ש והיו עיני ולבי שם ואף שחרב בהמ"ק שלמטה שכינה שרויה כנגדו בשמים שזה שער השמים וז"ש אע"פ ששכינתו כו' אע"פ שנראה כמסלק שכינתו מב"ה כו':
ז ואחר מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה. הנשאר עם העקרים בארץ. וכ"ה להדיא בשוח"ט מזמור ע"ח רק ששם הגי' מהופכת בבחורים וזקנים. וגי' דכאן עיקר:
ח עד שהגיע לחסית. עמ"כ. ונראה דצ"ל לחזור כלומר שכבר הגיע משה ורצה לחזור מלרדוף אחריו וע"י שנזדמן להגדי מים ועמד לשתות הוא שהגיעו (ואולי הרמז בזה לרועה נאמן שירדוף תמיד להחזיר הרשע בתשובה לעדר צאן קדשים ואף אם ירדוף אחריו כ"כ עד שכבר יגע ואין מגיעו לא יתיאש ממנו כי אולי יסבב ה' שיעמוד במקום מים של תשובה ע"י יסורים הבאים עליו וכי"ב ואז יניענו וינהלנו לאט בחיקו להשיבו למקומו אל ה') ואפשר צ"ל להר סיני (או להסנה) וזהו ששם ברכת מים כמ"ש אל הנחל היורד מההר וכן בסנה אמרו בפר"א פ"מ שאינו גדל אא"כ יש מים תחתיו. ושם הוא שהיה מעשה הגדי ושם הוא שנבחר לרעות צאן קדשים:
ט הרכיבו על כתיפו. כמ"ש (ישעיה מ) בחיקו ישא עלות ינהל: