חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק ב · פסקה א
א שנאמר רחום וחנון כו'. סיפיה דקרא דיודיע עלילותיו הוא. ודרש מיניה שאף עלילותיו שנראין לב"א כעלילות על האדם. אינן אלא רחמים וחנינה אלא שהן נעלמים מב"א עד שיצא לאור בסוף דבר (וז"ש שמואל א' ב') ולו נתכנו עלילות שלפניו יתברך גלוים תוכן עלילותיו שהן נכונים לטובתו של עולם:
ב באזני בנך. את אשר התעללתי במצרים ורחום שריחם כו' כצ"ל:
ג אף עמהם. ורב חסד שהוא מטה כו' כצ"ל: