חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ח · פרק יא
א א"ל אותו רשע כו' ונתמעטו כאן ונעשו מאתים. דרש ומאתים לנוטרים את פריו. לפי דברי הנוטרים שמסר כרמו להן שהוא נ"נ (כדלעיל נתן הכרם לנוטרים זה נ"נ) שקטרג עליהם לפני המקום שנתמעטו על מאתים. אמר נ"נ זה הקב"ה האלף שהיה לך שלמה מלך שהשלום שלו נעשו רק מאתים:
ב ונתרבו כאן ונעשו מאתים אלף. אפשר הא מדריש מקרא דלקמיה נתן את הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף (ואין כסף אלא צדיקים כדלעיל) והיינו כל איש מהמאתים שאמר נ"נ יביא בפריו (שיעמיד תלמידים ובנים צדיקים) עוד אלף ויתרבו על מאתים אלף וגם בהאי קרא דהכא. י"ל גם כן דלנוטרים את פריו מדריש הכי. דלנוטרים הוא נ"נ כמש"ל (שנמשך על ומאתים) ואת פריו הוא תשובת ה' שהלא למאתים אלו יש לכל אחד את פריו האמור למעלה איש יביא בפריו אלף כו' וא"כ הן מאתים אלף:
ג נפתלי וכו' בצער. שהיו מחזרים ממקום למקום ללמוד תורה וכמ"ש נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר שהיו משלחים ברגליהם ללמוד תורה ליתן אמרי שפר:
ד יששכר כו' שלא בצער. שהיו חכמים ולמדים במקומם (ואדרבה הלכו אליהם ללמוד). וכמ"ש וירא מנוחה כי טוב כו' ויט שכמו לסבול וכתיב יששכר באהליך באהלי ביתו: