אור ברסלב

חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא

פרשה ח · פרק י

פרק ט

א ומצא בו אלף צדיקים. כדלקמן החרש והמסגר אלף:

ב ד"א כרם זו א"י שנאמר ואביא כו' כצ"ל וכ"ה באות אמת:

ג מה בבל עבדא הכא כו'. פירשתי בס"ד בב"ר ס"פ פ"ה בהגהותי (בהשמטות שידפסו אי"ה):

ד החרש אלף והמסגר אלף כו'. ירושלמי סנהדרין פ"ק:

ה ד"א כרם זו סנהדרין כו' שהמו אחריו כבעל (פי' המו באהבה אחרי הקב"ה כאשה אחר בעלה וכל' מהומה לביתה (בנדה ה'):

ו ולפיכך כו' המוני מלאכים הה"ד מלכי כו' כצ"ל. ואין מסיים לדרשה זו כאן לדרוש סיפיה דנתן הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף. ואפשר ידרש נתן הכרם לנוטרים למלאכי השרת שישמרום כד"א כי מלאכיו יצוה לך לשמרך איש יביא בפריו אלף כסף של כל אחד ואחד (מהצדיקים) מוסרין לו כפי מעשיו אלף מלאכים כד"א יפול מצדך אלף וכמ"ש בתנחומא ר"פ ויצא ועי' לעיל בבמ"ר פי"ב:

ז ר"י בש"ר איניא מלאכי כו'. קה"ר פ"ט פ"ט:

ח ידודון מדדין בהם פטקין כצ"ל ופי' משליכים פתקין בכתב לקטרג לפני המקום על ישראל (ועי' באס"ר פ"א על פסוק בימים ההם ובמשנת דר"א שם). ועי' שוח"ט מזמור חי"ת שם הלשון מדיינין במקום מדדין:

ט עשאן מרוצין המ"ד למה זה כו'. עמ"כ וי"ל דדרש כפל ידודון ידודון שכ"כ היו זריזין לרוץ לפני ישראל עד שהיה רצין אחד להעביר את חבירו וכההיא דאחימעץ דשמואל דכתיב שם שהיה רץ והעביר את הכושי. ומצינו כענין הזה במלאכים דכתיב (זכריה ב') והנה המלאך הדובר בי יוצא ומלאך אחר יוצא לקראתו ויאמר אליו רוץ וגו' ואפשר ראוי לגרוס מקרא זה כאן:

י נותנה לו והוא מחלקה שלל לתחתונים כצ"ל ועי' בפסיקתא דעשר תעשר:

יא סרקאריס. עמ"כ נראה שהיה גורס סדקאריס בדלי"ת. ולגי' שלנו פירושו עושה מלאכה בסריקת צמר או משי עי' ערוך ערך סרק הראשון והשלישי:

יב שבחך וכבודך הוא שתהא בתך כו' כצ"ל:

יג א"ל מלאכי השרת להקב"ה כו' שתהיה תורה בשמים כו'. במ"ר פי"ב (קפי' א') ושוח"ט שם:

יד קודם על ארץ ואח"כ על העמים. עי' מ"כ ובבמ"ר שם ובפסיקתא הלשון שיחק עליהם הקב"ה ר"ל במה שפייסן תחלה וא"ל אני דר בעליונים כו'. ולא א"ל כן אלא לפייסן שלא יקטרגו:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה