חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ח · פרק ו
א שימני כחותם על לבך. אמר ר' מאיר כצ"ל. ודרש כמו שחתמת והסכמת בלבך (וכחותם על זרועך דרש בשעה שהביא על זרועו חתם התורה מימינו אש דת למו):
ב דאמר רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי כו'. שמ"ר פרשה נ"א וש"נ:
ג שמניתיך ספקלטור קוזמיקטור כצ"ל. ופי' שר הטבחים על כל העולם:
ד ד"א שימני כחותם על לבך אמר ר' ברכיה זו ק"ש כצ"ל:
ה שהגשמים סימן טרחות כו'. בויק"ר ס"פ ל"ה הגי' טירדות הן לעולם והוא לשון המקרא דלף טורד:
ו מי שבורו מלא מים. בספרי האזינו פקסא הלשון בורו וגתו מלא יין. ולגי' דהכא כמדומה שצ"ל שבדו מלא זיתים:
ז שא"א לאדם לשכוח כפות ידיו. כד"א אם אשכחך כו' תשכח ימיני.
ח קנאה שמקנא לה וא"ל אל תדברי כו'. נראה מפרש מפני שהאהבה עזה לכן קשה הקנאה כשחושדה שבוגדה בו (וכן י"ל בכל הני דרשי קמייתא דהכא הקב"ה וישראל) ועי' זוהר ויחי (רמ"ה) ומצורע (נ"ד):
ט לא האש מכלה למים ולא המים כצ"ל: