חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ח · פרק ה
א שהיא מתרת פרקי תורה כו'. כ"ה גירסת הא"א ופי' מתרת כל הספקות שיש בפרקי תורה ומלכות ואולי לפ"ז נכון לגרוס פקקי תורה (והוא כלשון מתרפקת מתרפקקית) כלומר קשרים כמו פקקי חוליות ועתידין להתפשט שלא יהיה שום קשר ופקק:
ב דרש פלטיון כו' תחת ההר אמר הקב"ה אם אתם מקבלין כו' והורג אתכם ד"א תחת התפוח וגו' זה סיני כו' שנאמר נעשה ונשמע שמה חבלתך כצ"ל: ודרש פלטינן תחת ההר סיני שהוא דומה לתפוח (וכ"ה בתרגום) עוררתיך לקבל תורתי (ושמה חבלתך אמך י"ל נדרש לענין זה שרצה לחבלם אם לא היו מקבלים):
ג חבלה בשעה שאמרו כו'. ונשמע שאז כאלו נולדו בו ביום כדלעיל (ואפשר האי חבלה הוא לפ"ז לשון חבל ונחלה שנעשו אז חבל ה' ומנת גורלו):
ד וחובלו נתמשכנו. אפשר היינו ג' אלפים שחובלו ונהרגו אז. אבל לשון המאמר מתפרש יותר נכון על הזיין שנטל מהם וכ"מ מדברי המ"כ:
ה ומקלפו שנאמר כי פרוע הוא כצ"ל. וע"ז אמר ר"י אבדו עצה כו' ותפרעו כו' לדרוש כי פרוע. א"ר יוחנן כו'. ותושיה אר"ש בן חלפתא כתיב ובחורב הקצפתם את ה' עלובה כו' חופתה ר"י דסכנין בש"ר לוי אמר הקב"ה באתי לברך כצ"ל כו':
ו אר"י אבדו עצה כו'. לשון המקרא בשירת האזינו כי אובד עצות המה נקט דדרש ליה בספרי שם כן ע"ש: